א
נהגו אנשי פרובינצא לומר בכל יום בסוף תפלתם ג׳ פסוקים אלו אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבא עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול אני עשיתי ואני אשא ואני אסבל ואמלט וכך הי׳ נוהג הרב החסיד מהר״ר יהודה בן ששון כמ״ש הרב מנות הלוי דקכ״א והרמ״ז כך היה מנהגו ומוסיף בו נוסח זה. רבון העולמי׳ זכנו לעסוק בתורה לשמה ובמצות וג״ח ולהשכים בהם ולהעריב וזכנו לראות בבנין בית מקדשינו החרב או״א הראנו בבנינו וכו׳ עד תמידין כהלכתן:
צפורן שמיר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…