צפורן שמיר רי״ז

ז״ל מהרח״ו זצ״ל בקצור וקצת תוספות. בן אדם פקח עיניך מהעורון וראה כי כל הנאות וטובות הע״הז הבל המה מעשה תעתועים ואיך תכעוס על זולתך ולא תכעוס עליך שאתה עצמך טורף נפשך באפך ועובד ע״ז בכעסך ואיך תקפיד על הבלי הע״הז וסופך למות איך תתעצב על עולם שאינו שלך ולא תתעצב על פרידת נפשך מגופך ברתת וזיע ואימה חשכה נופלת עליו איך תחמוד לצבור זהב ולבנות בתים ועליות מרווחים בתמורת ופטורי ציצים והוא לקברות יובל בד׳ אמות וכל אוהביך מתעסקי׳ לכסותך בעפר וכל אשר יגעת היה לאפס ותהו כי פתוח תפתח את ידך את אשר סגרת לתת לעניים ועזבת לאחרים חילך ואין כל מאומה בידך איך תמאס תורת חיים חיי עולם לאסוף ממון חיי שעה איך תתענג בדשן ועצמותיך יחליץ ומחר על עפר תשכב תחתיך יוצע רמה ותכסך תולעה איך תבקש שררה ומעלה רמה ותקות אנוש רמה איך תספר לש״הר על רעך הטוב ממך וכמה קטיגורים מספרים רעתך ומזכירים עונותיך איך תשנא אויביך ואין לך אויב גדול ממך גורם רעה לעצמך מאבד הון עתק מתור׳ ומצות ומרויח לפי שעה אלילי כסף וזהב איך תחניף ותתבייש מילוד אשה ולא תתבייש ממלך אדיר איום ונורא שופט כל הארץ מלא כל הארץ כבודו איך תשכח יום המות ודין הקבר ויום הדין הגדול והנורא ומי יכילנו והתעלמת מהם ואין מוכרח לבא כמוהו:

אשרי אדם שמשים עצמו כשור לעול וכחמור למשאוי וקורא ושונה בכל יום תמיד ושב בתשובה שלימה בכל כחו ולא ישוב לכסלה וישמור עצמו אפי׳ מחטא קל יבטח בה׳ וישען באלהיו ישלח עזרו מקדש ויאיר עיניו לאור באור החיים: