צוואת הריב"ש צ׳

א

וצפונך תמלא בטנם שיש למנוע מלהסתכל בדברים הגשמים הטובים ומכ"ש להסתכל בנשים יפים שהוא מסתכל בעבור חמדתו ונמצא בזה הראי' עובד א"ע.

ב

ומזה ההרהור בא לו ח"ו עבירה בלילה ונותן כח בקליפה ונתעברה ממנו וזהו וצפונך מה שאתה צופה בעבורך דהיינו על אשה ביפי' שאינך מסתכל אלא בעבורך ובזה הראי' נותן כח בהם.

ג

ועוד אם יעשה זו קודם שיוליד בן יהי' זה הבן שרשו בכחם ע"ד מ"ש האר"י ז"ל כבד את אביך לרבות אחיך הגדול והטעם שאח הגדול הוא כמו ענף הגדול שבאילן וענף עצמו יוציא עוד ענף אחד נמצא זה הענף יש לו יניקה מן הענף הראשון כן האח הקטן יש לו יניקה מאח הגדול.

ד

לפי זה אם ניתן כח מעיקרא בקליפה ואח"כ נולד לו בן אזי הזה הבן כמו הענפים הנ"ל שעיקר הכח הוא בהם והבן הוא כמו יתרון וזהו והניחו יתרם לעולליהם.

ה

אלא כך יש להתנהג בהסתכלות. אם הסתכל בפתע פתאום על אשה יפה. יחשוב במחשבתו מאין לה זה היופי הלא אם היתה מתה לא הי' לה זה הפנים א"כ מנין לה זה היופי ע"כ זה בא לה מכח אלוקי המתפשט בה הוא נתן לה כח היופי והאדמימות נמצא שורש היופי הוא כח אלוקי ולמה לי למשוך אחר החלק טוב לי להתדבק בשרשא ועקרא דכל עלמין ששם כל היפויין.

ו

וכן מה שמסתכל בשאר גשמיות כגון בכלי. יחשוב מנין בא להכלי זה הנוי והצורה ע"כ החומר הוא פסולתו והנוי והצורה הוא הרוחני והחיוני מזה הכלי והוא ג"כ חלק אלוקי ממעל.

ז

וכן כשאוכל יחשוב שהטעם והמתיקות של דבר המאכל הוא בא מכח החיוני והמתיקות של מעלה שהוא חיותו. ובדומם יש ג"כ חיות שאנו רואים שיש לדומם ההוא קיום ועמידה נמצא בכל מקום חיות אלוקי ממעל.

ח

ואם תסתכל כך נמצא מסתכל במחשבה ואין ההסתכלות שלו אלא בעבודתו א"ס ב"ה וזהו טוב לבטל ההרהור.

ט

ואז אם יחשוב כך כל היום וזה הוא כלל גדול דמה שחושבין ביום האי מחשבה סליק אל רעיונים בשינה וחלום ובזה יזכה לראות בחלום החיונו של הגשמי ההוא גופא שביום אינו רואה אלא הגשמי ובמחשבתו חושבת הרוחני מלובש בגשמי אבל בחלום רואה הרוחני ערום מבלי לבוש.

י

והטעם כי החלום הוא מלשון עתים חלים והוא לשון חוזק והענין כי ביום החיוני שבאדם הוא חלש שהוא מקושר בגוף ולכך אינו רואה החיוני של הדברים הגשמי' אבל בליל' החיוני שבאדם מתפשט מתוך הגוף אז החיוני הוא חזק לכן יכול לראו' החיוני גופא.

יא

מזה יכול האדם לבא למדריג' הנבואה ולכן כתיב בכל הנביאים בחלום אדבר בו אבל מרע"ה הי' רואה בהקיץ חיוני של הגשמי.

יב

וזה שאמר דהמע"ה אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתיך. פניך גופא בלילה כי אחזה מלשון חזיון לילה.

יג

ומה טעם כי אשבעה בהקיץ תמונתיך. תמונה הוא רמוז על הצורה כלומר כשאני מסתכל בדבר גשמי אין אני מסתכל על גשמיותו לבד אלא אני מסתכל שהתמונה דהיינו הצורה והחיוני שלך הוא והוא מלובש בגשמי ההוא.

יד

וזהו החכם עיניו בראשו ר"ל על הראש של הדבר דהיינו על הרוחניות והחיות. וזה ראש דברך אמת. וזה והמתנש' לכל לראש ופירוש הזוהר רישא דכל רישין:

טו

[שכל מה שאדם רואה אם זכר יזכור בשם הוי' דהיינו אהבה ואם נקבה יזכור בשם אדנ"י ב"ה דהיינו יראה כדפרישית במקום אחר]