פרי צדיק, קדושים י״ב

מפטירין הלא כבני כושיים וגו'. ושמעתי מרבינו הק' זצוק"ל שפרשה זו מדבר מצעקת בני הנעורים מענין פגם הברית, והענין דמדת יוסף נקרא יפה תואה גוף נקי ומהודר ומצינו בגמרא (ברכות כ.) בר' יוחנן שהיה יושב על שערי טבילה והוא נשאר משפורי ירושלים (כמ"ש ב"מ פ"ד.) שפורי מרמז על היופי, מצד שהיה בשלימות בקדושת הברית דאמר לא מסתפינא מעינא בישא מזרעא דיוסף קאתינא מרמז על קדושת הברית וכדאיתא (בגמרא ברכות שם) עין שלא ראתה ליזון ממה שאינו שלו לא תשלוט בו עין הרע, ובהיפוך הפוגם בקדושת הברית נקרא כושי, וכעין שמצינו במדרש (ב"ר פ' לו) חם שימש בתיבה לפיכך יצא חם מפוחם שזה היה פגם הברית כיון שנאסר להם התשמיש, ואמנם בישראל כ' אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש, כי באמת כל ישראל נקראו צדיקים כמש"נ ועמך כלם צדיקים, ורק מצד השאור שבעיסה (כמ"ש ברכות יז.) ובתכבוסת התשובה מתגלה היופי שלהם, וזש"נ אח"ז והניעותי בכל הגויים את בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא יפול צרור ארץ וגו', והיינו ששורש הגליות לתקן פגם זה דהוא תולדה דשפ"ד כמ"ש בגמרא (נדה יג:) מן הפ' הנחמים באלים וגו' ומצינו בקין שנידון בגלות רע ונד בשביל שהיה שופ"ד, ואיתא בכהאר"י ז"ל שגלות מצרים היה לתקן קלקל אדם הראשון הק"ל שנים (כמ"ש עירובין יח:) והנפשות שהיו במצרים היו גלגולי הנפשות מדור המבול, ובמצרים תיקנוה הפגם במה שהיו גדורים מעריות וכדאיתא במדרש (שיר השירים ד' יב) יוסף גידר עצמו מן הערוה ונגדרו כל הזכרים בזכותו. ובזכות שלא היו פרוצים בעריות נגאלו ממצרים כמ"ש במדרש (ויקרא רבה פ' לב). ואמז"ל (תו"כ הובא ברש"י) כמעשה ארץ מצרים וגו' וכמעשה ארץ כנגן וגו' לא תעשו מגיד שמעשיהם של מצרים ושל כנענים מקולקלים מכל האומות ואותו מקום שישבו בו ישראל מקלקול מן הכל, ודייקא למקום כזה גלו ישראל להוציא משם הני"ק, כי דייקא במקומות המכוערים ביותר משם מוציאים נפשות יקרות ביותר (כמשנ"ת במ"א) והיינו כמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ב קפ"ד א') דלית נהורא אלא ההוא דנפיק מגו חשוכא. וזש"נ והניעותי בכל הגוים וגו' ולא יפול צרור ארץ. היינו שלבסוף יתבררו כל נפשות ישראל דעמך כלם צדיקים וזה מרומז בגמרא (תענית כ:) בעובדא דר' אליעזר בר"ש נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר ואמר לו שלום עלך רבי וכו' א"ל ריקה כמה מכוער אותו האיש כו' א"ל כו' לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית, וכ' התוס' דאותו אדם היה אליהו ולטוב נתכוין כדי שלא ירגיל בדבר, והיינו דראבר"ש שהיה שמח שמחה גדולה מפני שלמד תורה הרבה היינו שהיה קדוש בענין זה והיה ממאס בהנכשל בזה הענין דנקרא מכוער, ואליהו מלאך הברית שמצד זה נקראים כל ישראל ועמך כלם צדיקים כמ"ש בזוהר הקדוש כיון דאתגזר אקרי צדיק, היה קשה בעיניו מה שממאס ר"א נפשות מישראל אף הנפש הנכשל בענין זה, כי באמת נפשות ישראל צדיקים, ורצונינו לעשות רצונך רק השאור שבעיסה מעכב (כמ"ש ברכות שם) ובתשובה מתרפא הכל ולא יפול צרור ארץ ויתרבה עוד האור מתוך החושך, לכן נדמה לו לאדם מכוער בשחרית שמצד פגם הברית ור"א היה ממאס אותו לגמרי ולא החזיר לו שלום, והשיב לו לך אמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית, כי גם הכיעור הוא מעשה האומן כדי שיהא האור מתוך החושך וכמו"כ מצינו בגמרא (נדרים נ:) דאמרה לי' בת קיסר לריב"ח אי חכמה מפוארה בכלי מכוער אמר לה אביך במה רמי חמרא וכו' א"ל אתון דחשיבותו רמי במאני כספא ודהבא ותקיף וכו' אי הוו סגי הוו גמורי טפי, זה מרמז גם כן על הנהורא דמגו חשוכא כי חמרא מרמז על תורה שבעל פה שנקרא יין מסכתי, שהוא הרב חכמה לתקן הרב כעס, וזה רמוז במה שאמרה לו חכמה מפוארה בכלי מכוער, וע"ז השיב לה דחמרא מחזיקים דוקא במאני דפחרא ובכלי כסף מתקלקל, כי רצונו ית' היא לתקן הרב כעס ע"י הרב חכמה ולית נהורא אלא ההיא דנפיק מגו חשוכא וכ'ו, והפטורה זו שייכת לפרשת קדושים תהיו דאז"ל בכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה, ואחר כך כ' ביום ההוא אקום סוכת דוד הנופלת וגו' ושבתי את שבות עמי ישראל וגו' והיינו שלבסוף יהיה משיח היחוד ששב שמוחלין לכל העולם כולו בשבילו (כמ"ש יומא פו:) ובודאי לא יועיל תשובת היחיד לכל העולם, רק הפי' שהוא יכניס הרהור תשובה בכל העולם כולו וישיבו הכל בתשובה ועל ידי זה ושבתי את שבות עמי ישראל וגו' ומסיים ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם, שקדושת ארץ ישראל היא שאינה סובלת פגם זה וכמש"נ ותקיא הארץ את יושבי' וגו' ואמר שאז לא ינתשו עוד מעל אדמתם ופרשה זו קורין תמיד בחודש אייר דאיתא בס' יצירה המליך אות ו' בהרהור וכו' ואייר בשנה דכל ימי הספירה הם לתקן פגם זה כמ"ש האר"י ז"ל ונרמז עמ"ר בגי' קר"י והעיקר בחודש אייר שנברא באות ו' בהרהור ואות ו"ו כולל ב' הווין ו' אות אמת מדת יעקב שהיה כאדם הראשון קודם הקלקול, ו' המילוי של יוסף הצדיק המתגבר על יצרו (כמשנ"ת בר"ח) וכל ימי הספירה המה לטהר עצמם מטמאת מצרים להיות כלים טהורים מוכנים לקבל התורה שהוא עיקר התיקון לפגם הברית כדאיתא במדרש (פ' זו) מי שהיה למד דף אחד ילמוד שני דפין וכו' והתורה היא רפואה לברית המעור ולברית הלשון כדכתיב מרפא לשון עץ חיים ואמז"ל (עירובין טו:) אין עץ חיים אלא תורה דכ' עץ חיים הוא וגו' והוא רפואה לברית הלשון וכ' גם כן ולכל בשרו מרפא מרמז גם כן לברית המעור שנקרא בשר כדכ' ונתתי בריתי בבשרכם, ובפרט בשבת זה פ' קדושים דכ' הרמב"ן שמצות קדושים תהיו כולל מצות קדש עצמך במותר לך בכל עניני הנאת הגוף שהוא שורש הנחש שהכניס שירגיש האדם הנאת הגוף הזמן בשבת זה לתקן כל שורש הפגם: