פרי צדיק, נצבים ט״ז

בפסיקתא החדשה בעשרה מקומות נקראו ישראל כלה ו' ע"י שלמה א' ע"י ירמי' וג' ע"י ישעי' וכנגדן לבש הקב"ה עשר לבושין וכו'. וידוע דבכל מקום מספר עשרה מכוונים כנגד העשר ספירות וכמו שאמרנו במה שאומרים עשרה אני יודע עשרה דבריא. והיינו שכל מספר עשר מרמז לעשרת הדברות וע"ד שא' (זח"ג י"א ב') עשרה מאמרות במע"ב ועשרה מאמרות במתן תורה. והם העשר לבושים שלבש השי"ת היינו מה שהאציל ע"ס לבריאת העולם. וחשב שם ב' לבושים שלבש ליפרע ממלכות יון של צדקה הי' שנא' וילבש צדקה כשריון וכובע ישועה בראשו. והם כנגד מה שנא' בהפטורה זו כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני שהם כנגד משיח בן יוסף ומשיח בן דוד שהם מרכבה למדת צדיק יסו"ע ומדת מלכות. רק שכאן בהפטורה הקדים ישע שהוא כנגד יסוד כמו שא' ישעי ביוהכ"פ ואח"כ צדקה שהוא כנגד מ' מלכות שכן הסדר בע"ס יסוד מלכות. ובפסיק' שמדבר בלבושי השי"ת חשב מקודם צדקה ואח"כ כובע ישועה שכן סדר הכיבוש מצד השי"ת צדקה כשריון ואח"כ כובע ישועה בראשו. ובמ"ר (בראשית פ"ב) דרש וחושך זה מלכות יון שהחשיכו עיניהם של ישראל בגזירותיהן דאי' (זוה"ח יתרו) ונוגה לו סביב דא מלכות יון דסחרא להון נוגה ולא בהו נוגה דכתיב בהו סביב בגין דלית בכל מלכוון דאינון קרבין לאורח מהימנותא כוותי' אוף הכא וכו'. והיינו שהם ג"כ חידשו בחכמתם מעט מדות שרוח ע"פ שכלם אבל באמת הם שורש המינות האפיקורסת שהוא חכמת יונית וזה נקרא חושך. והוא זלעו"ז כנגד אור תושבע"פ. ולא כחכמת מצרים שהי' כישוף וכדומה שהי' ע"י כח הטומאה והוא לעומת תושב"כ בקדושה (ונת' במ"א). והניצוח למלכות יון הוא ע"י כח תושבע"פ מ' מלכות פה תושבע"פ קרינן לה. וזה נקרא צדקה צדק ה' צדק מלכותא קדישא כידוע וה' ג"כ מ' מלכות כמו שא' (זח"ב קע"ח ב') ה' ד' הוות בקדמיתא ומדאתעברת ביוד בגווה וכו'. והיינו דיוד משם הוי"ה הוא חכמה היינו חכמה עלאה והיוד מהשם אדנ"י חכמה תתאה וההשפעה הוא ע"י היוד שבשם שד"י דאיהו ברית דנפיק מגו יוד עלאה קדישא (זח"ג רט"ו א') ואז נעשה אות ה' שמרמז למ' מלכות (ונת' ר"ח אלול) וזהו וילבש צדקה כשריון. וכשנכנס החכמה בלב אז זוכין לבחי' הדעת וכמו שנא' כי תבא חכמה בלבך דהוא בינה לבא אז ודעת לנפשך ינעם ודעת פנימיות מכ"ע כידוע. וזה שנא' וכובע ישועה בראשו שהוא בחי' כ"ע והוא ע"י מדת יסוד שמחבר תושב"כ ותושבע"פ. והב' לבושים אלו הם כנגד נצח והוד שמשה רבינו ואהרן מרכבה להם משה שושבינא דמלכא שהוריד התושב"כ מן השמים ואהרן שושבינא דמטרוניתא להכניס החכמה בלב ישראל (כמו שנת' כ"פ). וב' לבושים האחרונים חשב בפסיקתא הלבוש הט' עתיד ללבוש הקב"ה וכו' אדום הוא שנא' מדוע אדום ללבושיך הלבוש העשירי וכו' ליפרע מגומ"ג הדור הוא שנא' זה הדר בלבושו. ושניהם נזכרו בהפטורה זו והם כנגד יסוד ומלכות כנגד הב' משיחים משיח בן יוסף שהוא מרכבה למ' צדיק יסו"ע ומשיח בן דוד שהוא מרכבה למ' מלכות. לבוש אדום כנגד משיח ב"י והוא כנגד ניצוח או"ה וכיבוש מלכות הרשעה וכנגד זה הפ' מדוע אדום ללבושך וגו'. והלבוש העשירי ליפרע מגומ"ג הוא כנגד מ' מלכות וכנגד זה הפ' זה הדור בלבושו וגו' שלבושו הדר. וכמו שחשב בלבוש הראשון הוד והדר לבשת דכ"ע איהו כתר מלכות המגיד מראשית אחרית כמו"ש (בפתח אליהו.) וכן נזכר בפסיק' זו ב' פסוקים האחרונים שנקראו ישראל כלה (אם נחשב של ישעי' האחרונים כמו שנחשב בגמ' ב"ב י"ד:) חשב פסוק הראשון כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כלי' והב' ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך. והוא ג"כ כנגד מדת יסוד ומלכות ככלה תעדה כלי' שהם קישוטין דכלה נגד מדת צדיק יסו"ע שנקרא יפה תואר ויפה מראה שהמכוון על גוף נאה ונקי מפגם הברית. וכן מה שא' (ב"מ פ"ד.) אנא אשתיירי משפירי ירושלים וכו' שופרי' דר"כ שופרי' דר"א שופרי' דיעקב אבינו אין המכוון על יופי הגוף שע"ז נא' הבל היופי רק גוף נאה מפגם זה ומעין שופרי' דיעקב שאמר כחי וראשית אוני כמו"ש (יבמות ע"ו.) והי' כאדה"ר קודם הקלקול דכתיב בי' ולא יתבוששו שלא ידע כלל מהנאת הגוף רק להוליד תולדות כמו"ש (רש"י פ' ויצא) שלהוליד תולדות אמר כך. וזהו וככלה תעדה כלי' שהם התכשיטין. ומשוש חתן על כלה נגד מדת מלכות דנק' כלה. וכבר אמרנו דמעילא לתתא הפטורה זו כנגד מ' מלכות והוא הכנה לר"ה שאומרים ותמלוך אתה הוא ה' אלהינו לבדך: