פרי צדיק, מטות י״א

אזמר בשבחין למיעל גו פתחין דבחקל תפוחין וכו'. כתיב פתחו לי שערי צדק צדק מורה על מדת מלכות כמ"ש (בפתח אלי') צדק מלכותא קדישא אבוא בם אודה י"ה שלזה יוכל לבוא על ידי שירות ותשבחות. וזהו אזמר בשבחין למיעל גו פתחן דבחקל תפוחין דהוא מ' מלכות כידוע. וכן נקראו שערי גן עדן שהוא גם כן בחינת חקל תפוחין וכמו שאמרנו דכתיב אחר כך זה השער לה' צדיקים יבאו בו. וזה השיבו על שערי גן עדן לאלכסנדרוס מוקדון שרק צדיקים יבואו (כמו"ש תמיד ל"ב:). ולעתיד יתברר כל אחד בבחינת צדיק כמו שנאמר ועמך כולם צדיקים (כמו"ש ריש חלק) וכן נדרש (שבת קי"ט:) הפ' פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים על העונה אמן בכל כוחו פותחין לו שערי גן עדן. והיינו מדכתיב ויבא גוי צדיק השערים הם שערי צדק וכתיב זה השער לה' צדיקים יבאו בו. ולכן בשבת שהוא כנגד מ' מלכות אומרים גם כן אזמר בשבחין למיעל גו פתחין דבחקל תפוחין וכמו שאמרנו (ונת' פ' משפטים). והשיר של שבת מתחיל טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון שבשבת יש התגלות מדת עתיקא היינו שישראל קשורים בשרש בראשית המחשבה ואז כל אחד מישראל נתברר שהוא בכלל ועמך כולם צדיקים דשבת זמן תשובה וכמו"ש (ב"ר סו"פ כ"ב) כך הוא כחה של תשובה ואני לא הייתי יודע מיד עמד אדם הראשון ואמר מזמור שיר ליום השבת וכתיב טוב להודות לה' ואיתא ע"ז בפרדר"א דכתיב מודה ועוזב ירוחם ואף דשם כתיב מודה ועוזב וכאן כתיב טוב להודות ולא נזכר עזיבה רק שבשבת מועיל הדברים בעצמם שיכנס ללב ויעזוב ממילא הרע וכעין שאי' בפסיקתא (לשבת שובה) הקב"ה כותב אמלגין קשה ומחליפו בדבר קל ואיזה דבר קל קחו עמכם דברים וכו'. והוא על דרך שא' (תענית ח'.) ויפתוהו בפיהם וגו' ואף על פי כן והוא רחום יכפר עון. ובשבת שכנגד מ' מלכות ומלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה והיינו דברי אשר שמתי בפיך כמו דאיתא בס' יצירה שנברא שבת בשנה ופה בנפש ואף שדיבר אדם הראשון עוד בע"ש רק שאז נברא הכח בפה שיוכל האדם לדבר ויהיה בבחינת פי ה' כמו שנאמר דברי אשר שמתי בפיך וכמו"ש בזוהר הקדוש (ח"ג ר"א ב') אתקדש יומא סליק פומא דשליט על כלא פי ה'. וכמו"ש בזוהר הקדוש (ח"א ל"ב א') דשבת איקרי דיבור וכו' והיינו שידבר האדם ויהיה בבחינת פי ה' ועל זה כתיב כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה וגו'. ולכן בשבת כשמדבר האדם והוא בחינת פי ה' מועיל הדברים שיכנסו ללב ולבבו יבין ושב ומש"ה כתיב טוב להודות לה' שעל ידי ההודאה בעצמה יזכה שיכנס ללב ויהיה מודה ועוזב ויהיה בכלל ועמך כולם צדיקים שיוכל לבא בשערי צדק השער שצדיקים יבאו בו. ולכן דוד המלך ע"ה שהיה מרכבה להקב"ה בשירות ותשבחות וזה אבא בם אודה י"ה שכן דרך הבא לפני המלך לומר לפניו שירות ותשבחות וכן איתא בזוהר חדש (בראשית י"ט) כיון שברא עולמו ברא מלאכים וחיות הקודש השמים וכל צבאם וברא את האדם וכולם מוכנים לשבח ליוצרם ולפארו ועדיין לא היה שבח לפניו עד שנכנס שבת ושקטו כולם ופצחו רנה ושבחה העליונים ותחתונים וכו'. וזה שתקנו בברכת ק"ש של שבת ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו וכו' פי' שאז הכירו כבוד מלכותו שזה מדת שבת כאמור ויום השביעי משבח ואומר וכו' לפיכך יפארו ויברכו לאל כל יצוריו שבח וכו' והיינו שכל היצורים לא אמרו שירה עד שבא יום השבת דכ' טוב להודות לה' ואז פתחו כולם ואמרו שירה וזהו אזמר בשבחין למיעל גו פתחין דבחקל תפוחין שהוא מ' מלכות כנסת ישראל הנקראת שערי צדק על ידי זה אבא בם אודה י"ה: