פרי צדיק, לראש השנה כ״ז

הנה אמרו חז"ל (ר"ה י"ח.) על פסוק דרשו ה' בהמצאו וגו' אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליוכ"פ יש לומר בזה ע"פ המד' (ויק"ר פ' כ"א שוח"ט ק' כ"ז) ע"פ ה' אורי וישעי אורי בר"ה וישעי ביוהכ"פ היינו כי בר"ה בא הארה ללב מהתגלות מלכות שמים. וזה שאמר אורי דייקא ולא לאחר כמו שאמר שם במד' (שוח"ט הנ"ל) אדם מדליק את הנר בפלטין שלו וכו' אלא הכל משתמשין לאורו אבל הקב"ה אינו כן אלא וכו' בני יראו ושונאי אל יראו וכבר עשה דוגמא זו במצרים ולא ראו איש את אחיו וגו' ולכל בנ"י הי' אור ואומר ויאר את הלילה ויהי הענן והחשך ולהלן (שם) שנא' כי הנה החשך יכסה ארץ אבל לישראל ועליך יזרח ה'. וכמו כן בר"ה שהוא זמן התגלות כבוד מלכותו ית' נופל מזה הפחד על או"ה כמו שנא' ובכן תן פחדך וגו' וכל הרשעה כולה בעשן תכלה וגו' ובכן צדיקים יראו וישמחו וכל ישראל נקראו צדיקים כמו שנא' ועמך כולם צדיקים. כי לישראל בא הארה בלב מהתגלות מלכות שמים שעי"ז נעשה קרוב להשי"ת ומתחיל לדרוש ה' בהמצאו. וזה ממי אירא שאין לו ממה לירא כי אדרבא מזה עוד נולד לו השמחה כמו שנא' אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך. וזהו ה' מעוז חיי ממי אפחד כמו שנא' בר"ה כי חדות ה' הוא מעוזכם שבחי' העוז והגבורה מביאה לחדוה ושמחה בלב. ואמר עוד במד' הנ"ל וכן הוא אומר שלח אורך ואמתך המה ינחוני כי ע"י התגלות הארת מלכות שמים בר"ה מופיע נקודת האמת בנפשות ישראל וזהו האורך ואמתך והמה ינחוני כי בהארה זו של נקודת האמת שנתגלה בר"ה מנהל השי"ת לנפשות ישראל בעשי"ת שיהי' קרוב לקוראיו עד גמר התגלות הישועה ביוהכ"פ וכמו שנא' אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון כי ע"י הארת פנים של תרועת ר"ה שמאיר הנקודה של אמת בלב זוכין להלך ממדרגה למדרגה עד יוהכ"פ שנתגלה הישועה בחוש. וזהו שלח אורך ואמתך המה ינחוני:

עוד שם במד' (שוח"ט) הנ"ל הה"ד נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי אם נא' נר למה נא' אור ואם נא' אור למה נא' נר אמר דוד כשאני מתחיל בד"ת מעט וכו' נובעים וכו' נפתחים לי שערים הרבה וכו'. והוא מרמז ג"כ על המשך הזמן מר"ה עד יוהכ"פ שבר"ה מתחיל הארת התורה מהמקור כמו נר ואח"כ מיום השני ואילך נתרבה המאור של תורה כנחל נובע עד יוהכ"פ שבא התגלות הישועה כנ"ל. וע"ז מרמז ג"כ הפ' אח"כ ה' מעוז חיי ממי אפחד כי מעוז מרמז על השפעת ד"ת שנקראת עוז כמו שנא' ה' עוז לעמו יתן. וכן נא' בנחמי' כי חדות ה' הוא מעזכם על השפעת ד"ת כי זה הי' בר"ה כמו שנא' שם באחד לחודש השביעי. ויקראו בספר תורת אלהים מפורש ושים שכל ויבינו במקרא והיינו השפעת בחי' תושב"כ שהוא מבחי' חכמה מוחא וזהו תורת אלהים מפורש. ואח"כ נא' שם וביום השני נאספו העם להשכיל בתורה זה מרמז על השפעת בחי' תושבע"פ שהוא ע"י הבנת הלב כי בינה לבא וזה להשכיל בתורה. וזהו השרש של קדושת יו"ט שני של ר"ה בחי' השפעת תושבע"פ וכדאי' בתוס' על אמרם ז"ל שמימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר שהי' באותו השנה שעלה עזרא מבבל שנא' כאן וביום השני. וכידוע שמעזרא הי' התחלת של אנכה"ג שהיו שרש התגלות תושבע"פ. ולזה הי' אז הרשימה של בחי' תושבע"פ ע"י יום ב' דר"ה. ואח"כ בכל ימי הבית שני הי' רק יום הראשון נתקדש ע"פ ראיית החדש עד לאחר החורבן מתקנת ריב"ז ואילך גזרו ותקנו לעשות שני ימים. כי מאז נתייסדה בחי' תושבע"פ על מכונה מתלמידי שמאי והלל שהי' מחלקותם לש"ש ואלו ואלו דא"ח. וזהו עיקר תושבע"פ שממנה נובע ונתרבה עד דורי דורות ולכן נקבעו ג"כ קדושת שני ימים של ר"ה עד לדורת עולם לרמז הזה: