פרי צדיק, כי תבוא ט׳

במד' (תנחו' ר"פ זו) פתח עם הפ' היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות ודרש זה שא' הכתוב בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו והלא כריעה בכלל השתחוי' והשתחוי' בכלל כריעה ומה ת"ל נשתחוה ונכרעה אלא צפה משה ברוה"ק וראה שבהמ"ק עתיד לחרוב והביכורים עתידין לפסוק עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללים שלשה פעמים בכל יום. ולכאורה איזה שייכות הוא תפלה לביכורים. וגם הלא הפסוק היום הזה נא' כבר אחר כל הפ' ביכורים ואח"ז נאמר את ה' האמרת היום להיות לך לאלהים וגו' וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה וגו'. אך הענין הוא כמו שדברנו למעלה שעיקר עסק הבאת ביכורים הוא להראות שמבטל עצמו עם כל הכוחות שלו להשורש. וע"ז נאמר לשון והשתחוית לפני ה' אלהיך שידוע שהשתחואה הוא בפישוט ידים ורגלים היינו שמבטל עצמו מכל וכל להשי"ת. וע"י הביטול הזה בא ג"כ התחדשות בלב ובכל יום ויום נעשה כברי' חדשה עם התחדשות בד"ת. וע"ז נא' אח"כ היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות וגו' כמו שפירש"י ז"ל בכל יום יהי' בעיניך חדשים וכו'. ואח"ז נא' את ה' האמרת היום וגו' היינו ג"כ בכל יום ויום כנ"ל. וע"ז מביא הפסוק בואו נשתחוה ונכרעה נברכה וגו' והמדרש מוסב גם על סוף הפסוק שנא' שם כי הוא אלהינו ואנחנו עם מרעיתו וגו' היום אם בקולו תשמעו נאמר ג"כ לשון היום. וזה מרמז בודאי על ענין תפלה בואו נשתחוה ונכרעה שהוא ג"כ ענין ביטול להשורש לשפוך נפשו לפני ה' כמו שא' בגמ' (ברכות ל"ד:) המלך כיון שכרע שוב אינו זוקף. והיינו מפני שבו הופיע בתפלתו התגלות מלכות שמים כזה עד שבא להתפשטות הגשמיות. ומזה נעשה ג"כ התחדשות בלב בכל יום ויום. וע"ז מרמז בפ' זה ג"כ כענין ביכורים שזה נפעל ג"כ ע"י התפלה כי הוא אלהינו מרמז על את ה' האמרת היום להיות לך לאלהים. ואנחנו עם מרעיתו מרמז על וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה. וגמר אומר היום אם בקולו תשמעו היינו בחי' התחדשות הנולד בלב בכל יום כחדשים: