פרי צדיק, חקת ט׳

וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים וגו' ויש להבין הלא השם הוי"ה ב"ה הוא שם של רחמים ואיך נאמר אצל עונש שם הזה. עוד יש להבין מה שכתב אחר כך עשה לך שרף מה הוא לשון לך שזה יתכן רק בחצוצרות שנאמר עשה לך שנדרש לך אתה עושה כמ"ש (מ"ר ותנחו' בהעלותך) אבל כאן מה הוא לשון לך. אבל הענין שבאמת תוכחות ה' הם רחמים גמורים כמו שנאמר כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה. וכן בכל תוכחות בפ' תבוא כתיב גם כן בשם הוי"ה שבאמת הם לרחמים גמורים שיהיה לסייעתא לשוב על ידי זה בתשובה. ובזוהר הקדוש (ח"ג מ"ז א') על הפ' הנ"ל וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים מאן שרפים וכו' וכתיב שרפים עומדים ממעל לו ממעל לו ודאי כד"א להתיצב על ה'. ושם כתיב ויבואו בני האלהים להתיצב על ה' ואיתא בזוהר הקדוש (ח"ג רל"א ב') וכי על ה' קיימי אלא בשעתא דאינון קיימי על דינא דינא קדמאה דכלא בי' מאן הוא דלא יוקיר לשמא דקוב"ה ודלא יוקיר לאורייתא ולעבדוהי וכתיב שם ויבא גם השטן בתוכם דאיהוי חייש נמי ליקרא דשמא דא (כמ"ש בזוה"ק שם) וכן כאן וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים כד"א שרפים עומדים ממעל לו שיתבעו מה שלא אוקירו לשמא דה' ועבדו משה וממילא ויבא גם השטן בתוכם. וזה שנאמר הנחשים שהוא נוקבא דילי' נחש אשת זנונים (וע"ש בזוה"ק) וכמו שנאמרגם השטן לרבות ההוא נוק' דילי' ודלא כמו שפי' על השרפים הקליפות כיון שבזוהר הקדוש מייתי עלה קרא דשרפים עומדים ממעל לו. והיינו שהשי"ת שלח מלאכים התובעים על המקילים בכבוד שמים ובכבוד נביאיו וזה היה ברחמים כאשר ייסר איש את בנו. וזה שנאמר עשה לך שרף והיינו מלאך ואמר הלשון עשה לך ע"ד מ"ש (ר"ה כ"ט.) וכי ידיו של משה עושות מלחמה וכו' אלא לומר לך כל זמן שישראל היו מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים וכו'. והיינו שעל ידי ידיו של משה כאשר ירים משה את ידו היה מכניס בלב ישראל שישעבדו את לבם לאביהם שבשמים ועל ידי זה גברו ישראל. ובתר הכי תנן וכי נחש ממית או נחש מחיה אלא בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתרפאין וכו' והוא גם כן כנ"ל שמשה הכניס כח בהנחש הנחושת שעל ידי כן יכניס הרהור תשובה בלב ישראל. וזה שנאמר עשה לך שרף שיעשה מלאך ויכניס כוחו בו להכניס הרהור תשובה בלב ישראל ועל ידי זה וראה אותו וחי: