פרי צדיק, חקת ב׳

זאת חקת התורה הלשון חוק היינו שיחקק הדברי תורה בלב. והוא על ידי בחינת תורה שבעל פה שהוא הרב חכמה לתקן הרב כעס. ועיקר הוא לתקן קלקול הנחש שהביא המיתה לעולם והתחלת קלקול הנחש היה בעסק אכילה שהכניס בה תאוה והרגשת הנאת עצמו ואחר כך בא על חוה והטיל בה זוהמא (כמ"ש שבת קמ"ו.) ומזה נסתעף הק"ל שנה שהוזכר בגמרא (עירובין י"ח:) והוא קליפת התאוה. ומה שהאכילה חוה אחר כך לאדם וכל בהמה וחי' (כמ"ש ב"ר פ' י"ט) זה היה מקליפת הקנאה. ואחר כך מזה נסתעף רציחה ממש בפועל בקין ואחר זה ע"ז באנוש. והתיקון לקלקול הנחש הוא על ידי אכילה ולכן נקרא האכילה בלשון חוק כמו שנאמר הטריפני לחם חקי כשהשי"ת הוא הזן ומפרנס אז האכילה הוא בקדושה ואז נחקק בלב הקדושה לתקן קלקול הנחש. וזה שאמר במכילתא חוק ומשפט. חוק זה שבת היינו שבשבת אז האכילה בקדושה שהוא מצוה. ועל ידי סעודת שבת מתקנים גם כן קלקול הנחש. וזה שא' בזוה"ק (קע"ט ב') חוקת התורה ולא התורה דינא דאורייתא גזרה דאורייתא והיינו מלכות פה תורה שבעל פה שהוא שם אדנ"י דינ"א בהיפך אתוון דינא דמלכותא דינא כמ"ש (זח"ב קי"ח א') ועל ידי זה יהיה נחקק בלב הד"ת ויהיו יכולים לתקן קלקול הנחש. ובשבת אין צריך עונשין רק על ידי עונג שבת זוכין לתקן קלקול הנחש שהיה באכילה שכל מה שאוכל האדם בשבת הוא מצוה ונקרא לחם חוקי. וכמו"ש בזוהר הקדוש (ח"ג קע"ג סע"א) ישלח עזרך מקודש דא קידוש ידים וכו' ועולתך ידשנה סלה דא ברכת זימון. והוא כמו"ש גם בגמרא (ברכות נ"ג סע"ב) והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדושים אלו מים אחרונים וכו' אני ה"א זו ברכה שעל ידי מים ראשונים ואחרונים וברכת המזון שמכיר שהשי"ת הוא הנותן לחם לכל בריותיו על ידי זה מכניס קדושה באכילה. וזה שנאמר ישלח עזרך מקודש היינו עזר מיצר הרע דאיתא (סוכה נ"ב:) ואלמלא הקב"ה עוזר לו אינו יכול לו. ומסיק בזוהר הקדוש ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וגו' שזה אין אומרים רק למי שלבו שלם לפני בוראו שלא ירצה מה שהוא נגד רצון הבורא ית"ש כמו"ש (שוח"ט תהלים כ') ועל ידי האכילה בקדושה נעשה לבו שלם לפני בוראו. ואחר כך איתא בזוה"ק ובשבת מקדש דא קידושא רבא וכו' שבשבת על ידי עונג שבת מועיל לתקן הקלקול כאמור. וכן איתא בגמרא (שבת קי"ח:) כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו. והוא כמו שנא' יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא (ונת' כ"פ):