פרי צדיק, חג הסכות י״ז

במדרש (אמור פ' ל') ד"א שובע שמחות אל תהי קורא כן אלא שבע שמחות אלו ז' מצות שבחג ואלו הו ד' מינים שבלולב וסוכה חגיגה ושמחה אם שמחה למה חגיגה ואם חגיגה למה שמחה. ופירשו שהוא קושיא בלא תירוץ מפני שמפרשין חגיגה על שלמי חגיגה ושמחה שלמי שמחה. אך באמת יתכן דמפרש ז' שמחות בז' המצות דבד' מינים כ' ושמחתם לפני ה"א וגו' וחגיגה הוא עדמ"ש בתוס' (חגיגה י':) חוגו חגא י"מ לשון מחולות כמי יחוגו וינועו כשכור. והיינו מה שמבטל עצמו ודעתו לגמרי לכבוד השי"ת כעין שמצינו בדהמע"ה ודוד מכרכר בכל עוז לפני ה' וגו' ומיכל אמרה ע"ז כהגלות נגלות וגו' והיינו שביטל כל דעתו לכבוד השי"ת. וכעין שמצינו (כתובות י"ז.) ר"ש בר"י מרקד אתלת אר"ז קא מכסיף לן סבא כו' אהניי' לי' כו' שטותי' לסבא שהי' מתנהג כשוטה לש"ש לשם מצוה וע"ז מביא בתוס' המשל כמו יחוגו וינועו כשיכור שמבטל כל דעתו לש"ש. וכ' חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך וגו' וכ' ושמחת בחגך קאי על שניהם על מצות סוכה ועל מצות חג שהוא חוגו חגא המחולות ומצות שמחה הוא מש"נ והיית אך שמח שנדרש (סוכה מ"ח) על שמע"צ שאז אין שום מצוה רק קביעות השמחה שיהי' לו הוי' לעולמי עד. והז' שמחות נגד הז' רועים האושפיזין שד' מינים נדרש (במ"ר שם) נגד האבות ויוסף. פרי עץ הדר זה אברהם כו' כפות תמרים זה יצחק כו' וענף עץ עבות זה יעקב כו' וערבי נחל זה יוסף וכו'. ושמחה נגד משה רבינו כמ"ש ישמח משה במתנת חלקו שהיא התורה שניתנה לו במתנה. וכן שמע"צ והיית אך שמח ששמחין בלא שום מצוה רק בד"ת כמש"נ פקודי ה' ישרים משמחי לב וכ' לישרי לב שמחה ישרים לשמחה (כמ"ש סופ"א דתענית) וסוכה נגד אהרן שבזכותו זכו לענני כבוד (כמ"ש שם ט'.) וחגיגה נגד דהמע"ה שבו מצינו המחילות ורקידין שביטל עצמו וכבודו לכבוד השי"ת וכש"נ ושחקתי לפני ה' ונקלותי עוד מזאת וגו' והוא חוגו חגא. וע"ז הביאו בתוס' מלשון יחוגו וינועו כשיכור ובשבת זוכין כל ישראל לשמחה בתורה דשבת דכו"ע בשבת נתנה תורה (כמ"ש שבת פ"ו:) ושבת יום השביעי דא תושבע"פ (כמ"ש זה"ק בראשית מ"ז ע"ב) מלכות פה תושבע"פ וז"ש ישמחו במלכותך שומרי שבת: