פרי צדיק, חג הסכות ט״ו

שיר למעלות אשא עיני אל ההרים ובמדרש (ב"ר פ' ויצא) למאלפני ולמעבדני. דרשו הרים לשון הורים ומורים ואבותיו נקראו מעבדנו גם מאלפנו שלמדוהו תורה. מאין יבוא עזרי אמר אליעזר עבד אבי אבא וכו' וזה יש לו שייכות למעבדנו שאבותיו שדרך לתת לבניהם (כמ"ש בית והון נחלת אבות) לא נתנו לו מאומה אבל מה זה ענין למאלפנו. אך כיון שטעם טעם גלות שאצל אליעזר שהי' טעון משא עשר גמלים לא הי' נחשב כלל לגלות משא"כ אצלו שיצא דרך כזה כבורח ריקם (וכמו"ש ב"ר פ' ע"ה) בא ואברכך ברכה של גליות אמר שכל למודי אבותיו ורבותיו הי' לריק אחר שנתחייב גלות על מה שלקח ברכות אחיו בעקבה אף שהי' יודע שלא הי' מרצונו כמ"ש במדרש (ב"ר פ' ס"ה) שיצא אנוס כפוף ובוכה ועשה רק לקיים ציווי' של אמו. עכ"ז לא האמין בעצמו שמא גרם החטא (כמ"ש רש"י פ' וישלח מב"ר) שאמר קטונתי אף שהי' לו הבטחה מפורשת מהשי"ת וזה מאין יבוא עזרי חזר ואמר לית אנא מוביד סברי מן בריי אף שאבותי עבדו כל אחד במדתו אברהם באהבה יצחק ביראה ואני מה. עכ"ז גם אנכי מבריותיו של הקב"ה וכל הנפשות לו המה הגבוהים והשפלים הוא אב אחד לכולנו וא' א' בראנו. וז"ש במדרש (ב"ר פ' ע"ו) יעקב הבחיר שבאבות עדמ"ש בזה"ק מאן דאיהו זעיר איהו רב. וזהו עזרי מעם ה' עשה שמים וארץ שמים היינו נשמות הגבוהות המכונים בשם שמים וארץ היינו נפשות השפלים. וכן מצינו שאמר במזמור לולי ה' שהי' לנו יאמר נא ישראל ודרשו (ב"ר פ' ע"ד) ישראל סבא. לולי ה' שהי' לנו בקום עלינו אדם והיינו עשו כמ"ש על פסוק ואתן אדם תחתך שדרשו א"ת אדם אלא אדום (ברכות כ"ב: והוספות לזה"ק פ' בלק) אף שרק ישראל קרוי אדם מ"מ עשו איפשר שקרוי אדם. אף שכ' (דעת זק' בעה"ת תולדות) שלא נימול מפני שהי' אדמוני. מ"מ מצינו בג' (קידושין י"ח.) שאמרו עליו ישראל מומר שאני וכיון שנקרא ישראל קרוי אדם (וע' תוס' ע"ז ג'. ד"ה כהנים) ואמר לולי ה' לא הי' יכול לעמוד נגד עשו ושם סיים ג"כ עזרנו בשם ה' עושה שמים וארץ שעושה נפשות הגבוהות והיא שמים ונפשות השפלים שהם מכונים ארץ. וכן במזמור אשרי שא' יעקב בעזרו שברו על ה' א' סיים אח"כ עשה שמים וארץ והיינו כנ"ל וזהו לית אנא מוביד סברי מן בריי עזרי מעם ה' עשה שמים וארץ: