פרי צדיק, וישב ח׳

ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרוף טורף יוסף. לכאורה הוא פלא שיעקב אע"ה שמדתו אמת יוכל לצאת מפיו דבר שאינו אמת גם למה כתבה התורה דבר שאינו אמת. וכמו שדקדקו (מדר"ת ר"פ תולדות) שגדול השלום שדברה התורה דברי בדאי בשביל השלום ואיזה כה תאמרו ליוסף וגו' ואין אנו מוצאים שצוה וכו' ואף שאמת שהם שלחו כדברים האלה ליוסף רק כיון שלא היו דברי אמת לא היה התורה כותבת דברי בדאי שלהם אם לא ללמדנו שגדול השלום. וכן כאן למה כתבה התורה דבר שאינו אמת. ואף שאינו דומה דשם תיבות אביך צוה לפני מותו לאמר הוא דברי בדאי ושקר משא"כ כאן שכל הדבר אמת שאמר כן. וכפי מה שהיה בדעתו שהוא היה סבור כן. אך מ"מ עדיין יש להבין כיון שהיה הדבר בטעות ולא היה האמת כן לא היה נכתב בתורה דבר טעות. ומטעם זה אמרו (בב"ר) נצנצה בו רוח הקודש חיה רעה אכלתהו זו אשתו של פוטיפר. ונראה שבאו ליישב מאמר יעקב שיהיה אמת אבל עדיין קשה דהא מעשה אשת פוטיפר לא היה עוד וכאן כ' אכלתהו לשון עבר. אבל באמת יוסף בירידתו למצרים הוצרך לתקן עון לה"ר שדיבר על אחיו. ואי' (ערכין טו:) המספר לה"ר מגדיל עוונות נגד ג' עבירות ע"ז וג"ע ושפ"ד כו'. ומטעם זה הי' כח לאשת פוטיפר להתגרות בו מפני שלא תיקן עדיין פגם דלה"ר שאז היה סבור שכדין סיפר עליהם לאביו כדי שיוכיחם. ואז באותה שעה עד שלא תיקן קלקול לה"ר אמר יעקב אבינו אמת חיה רעה אכלתהו על הנחש שנקרא חיה רעה. ושורש פגם הנחש קנאה תאוה וכבוד שמהם מסתעף ע"ז וג"ע ושפ"ד והבעל לה"ר מגדיל עוונות כנגד שלשתן. וז"ש טרוף טורף יוסף שהוא שיוסף נכשל בעון לה"ר במה שסיפר על אחיו וזה טורף יוסף. וע"י זה האחים שידעו שהם נקיים בזה חשדוהו ליוסף לפוסל במומו וסברו שבודאי הוא פגום ובשביל זה מכרוהו לעבד. והרי גרם גם לאחיו שיספרו עליו לה"ר וז"ש טרוף טורף יוסף. וזה ג"כ מ"ש במד"ר שנצנצה בו רוה"ק חיה רעה על אשת פוטיפר שזה שלא עשה יוסף תשובה על עון לה"ר שעל זה אמר חיה רעה אכלתהו כאמור וזה גרם לאשת פוטיפר שיהיה לה כח להתגרות בו דברית הלשון וברית המעור מכוונים כידוע. ואח"כ בהנסיון תיקן הכל במצרים שמזה הבין שטעה במה שסיפר לשון הרע על אחיו ותיקן פגם לה"ר ונעשה ע"י הנסיון מרכבה למדת צדיק:

וכן מה שאמר יעקב אע"ה כי ארד אל בני אבל שאולה הוא ג"כ דבר אמת כיון שיצא מפיו. והוא שע"י כן יוכרח לירד למצרים שמזה נתיירא יעאע"ה וכמש"נ אל תירא מרדה מצרימה וגו' ואי' (ב"ר פ' עו) גבי עוג אינו אומר אל תירא אותו אלא למי שנתיירא. וז"ש כי ארד אל בני אבל שהיה לו אבלות שיסבלו בניו במצרים זמן רב ויהיו משוקעים בקליפת מצרים כמש"נ גוי מקרב גוי כעובר בבטן אמו. וז"ש שאולה שמצרים הוא שאול ערות הארץ. ושם היה כל כנס"י בגלות שע"ז מרמז ה' שאול ה' ויצטרכו להוציא משם הכנג"י שיהיו כעובר במעי אמו. וזש"נ ויבך אותו אביו ולפשוטו קאי על יעקב ותיבת אביו מיותר דהול"ל ויבך אותו וביעקב משתעי. אך מרמז אב י' ו' דיעקב אבינו אות ו' דאיקרי אות אמת ויוסף ו' זעירא ו' המילוי כמ"ש בזוה"ק (קפב ב) ועל ידי יוסף ההופעה וההארה למדת מלכות כמ"ש (זח"ב קכג ב) ה' ד' הות כו'. ויעקב מופיע מיוד עלאה ע"י מדת יוסף יוד זעירא משם שדי וכיון שראה שיוסף נפרד מעמו יחסר לו ההופעה מיוד ע"י אות ו' וזהו אב י' ו'. ובב"ר אי' ויבך אותו אביו זה יצחק. ומ"מ י"ל ג"כ שזה שהשמיענו הכתוב בא לרמז שיצחק בכה על בחינת י' ו' שנסתר יוסף ויחסר ההשפעה למדת כנס"י כאמור עד שתיקן שם יוסף מדרגתו ונעשה מרכבה למדת צדיק יסו"ע כנ"ל: