פרי צדיק, וארא י״ג

ואני תפלתי וגו' ענני באמת ישעך אומרים במנחה דשבת כמ"ש בזה"ק (ח"ג קכט א) ותפלה זו כנגד קדושת יעקב אבינו ע"ה וכמ"ש בתקו"ז (תי יח). וכ' תתן אמת ליעקב וכ' ושפת אמת תכון לעד. וכן נקראה הסעודה ג' דזעיר אנפין והיינו אות ו' משם הוי"ה ואי' בזה"ק (ר"פ ויקרא) אות אמת דא אות ו' דדא אקרי אות אמת. והיינו מ"ש בגמ' (שבת נה.) חותמו של הקב"ה אמת ובמד' (ב"ר פ' פא) א' בראשון של אותיות מ"ם באמצע תי"ו בסוף ע"ש אני ראשון ואני אחרון. וכהורואת שם הוי"ה היה הווה ויהיה. ובזוה"ק (ר"פ זו) ר"א פתח בטחו בה' עדי עד וכו' באתר דאיהו קיומא וקשורא דכלא ואקרי עד. והיינו ז"א שהוא שפת אמת תכון לעד. ואמר והאי עד תיאובתא דכלא ביה כד"א עד תאות גבעות עולם וכו' אלין אינון תרין אמהן נוקבין יובל ושמיטה דאקרון גבעות עולם. והוא על פי מ"ש (ויק"ר סו"פ לו) והגבעות אלו אמהות. עולם כד"א מן העולם ועד העולם יובל ושמיטה כל חד מנהון אקרון עולם. והיינו עלמא עלאה ועלמא תתאה. ויובל נקרא עולם כמ"ש (קידושין טו סע"א) לעולם לעולמו של יובל. ובין עלמא עלאה ועלמא תתאה יש ע"ד שהוא ו' ז"א שפת אמת תכון לעד. וא' בזה"ק ותיאובתא דלהון בהאי ע"ד וכו' תיאובתא דיובלא לגבי דעד לאעטרא ליה ולנגדא עליה ברכאן וכו' תיאובתא דשמיטה לאתברכא מיניה וכו' והוא על פי מ"ש בזה"ק (ח"א רו ב) כדין תרין עלמין מתקשרין כחדא וכו' דא לאתפתחא אוצרא ודא ללקטא למיכנש בגויה וכו' עלמא עלאה ועלמא תתאה וכו' עיי"ש. וסדר ההשפעה ע"י ז"א שהוא הנהר היוצא מעדן אימא עלאה להשקות את הגן דא שכינתא תתאה (כמ"ש זח"א כו א). ומסיק בזה"ק הה"ד כי ביה ה' צור עולמים צייר עלמין דהא בתרין אתוון אתברין עלמין עלמא דין ועלמא דאתי. והוא כעין דרשת הגמ' (מנחות כט 🙂 העוה"ז בה"י והעולם הבא ביו"ד. עלמא דין מלכות ועלמא דאתי בינה. והעיקר שיהיה הבטחון עדי עד כאמור. ואמר פתיחה זו לפרשת וארא על פי מ"ש בזה"ק (כה ב) מאי מקוצר רוח וכו' עד לא יהיב ליה יובלא ברכה על האי רוחא לאתקיימא נפש תתאה וכו' ומאן איהו רוח דא יעקב דכ' ותחי רוח וגו' שהקוצר רוח היה שנחסר להם הרוח רוח יעקב. וזה דלא יהיב יובלא עלמא עלאה ברכה לאתקיימא נפש תתאה שהוא מלכות. והיינו שלא היה הבטחון עדי עד. שהע"ד ימשיך השפע מעלמא עלאה יובלא לעלמא תתאה שמיטה והוא נפש תתאה. וג"ס שבת ברזא דענג ר"ת עדן נהר גן. ותפלה זו שכנגד סעודתא דז"א אומרים בה ענני באמתן תורה: