פרי צדיק, במדבר ז׳

שבעה שבועות תספור לך. והיינו שבליל פסח נפתח לישראל האור והתגלות אלהותו ית"ש מצד השי"ת ממדת כ"ע דאיהו כתר מלכות לקבל עליו עול מלכותו ית"ש. ולכן נקרא פסח יום השבת היינו מצד השי"ת. ואחר כך נצטוו לספור ממחרת השבת שבעה שבועות להתברר בכל הז' מדות ז' פעמים ז' להיות מזוקק שבעתיים מצד האדם. והנה בזוהר הקדוש (פ' זו ק"כ א') איתא דעשרה כתרין דשמא קדישא ובג"כ עשרה אינון הללויה. והיינו דהללוי' כולל שם ושבח כאחד כמו"ש בגמרא (פסחים קי"ז.) שמהאי טעמא הוא גדול שבכולן כו' ואחר כך איתא בזוהר הקדוש לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון הללוי' הללו אל בקדשו. והיינו הללוהו הללו ו"ה וזה שם הוי"ה בשלימות. וזה עיקר קבלת עומ"ש וכמו"ש לבתר עלויא דסדור שבחא באז ישיר דאית ביה כולא ובדא מקבל עלי' עול מלכות שמים מלכותא קדישא כו' והיינו כמ"ש (שמות רבה פ' כ"ג) נכון כסאך מאז כו' נתיישבה מלכותך וכסאך נכון כו' והיינו שאז המליכוהו על הים תחלה שאמרו ה' ימלוך לעולם ועד כמ"ש (ויקרא רבה פ"ב). ולמה נצטוו כאן לספור רק ז' פעמים ז' להתברר בקבלת עומ"ש בשלימות ולא עשרה פעמים עשרה. רק ע"ז נאמר שבע שבתו"ת תמימות תהיין שעל ידי השבתות שבתוך הספירה מתבררין בכל העשר מדות. דשבת אותיות ש' ב"ת ואיתא בזוה"ק (ח"ב ר"ד א') ש' רזא דג' אבהן ובת מתעטרא בהון. ובר"מ (זח"ג רנ"ז א') אי' ש' רזא דג' כתרין כח"ב ובת רביעאה לון. והיינו שבשבת מתעטרין בג' ראשונות ובג' אבהן שהם חג"ת. והתוספות קדושה דשבת נגד קדושת יוסף הצדיק דקרבן מוסף שבת נחשב כנגדו כמ"ש בזוה"ח (פ' תולדות). והשבת בעצמו שהוא יום השביעי מימי השבוע כנגד מדת מלכות. ומשה ואהרן שהם כנגד נצח והוד נקראו תרין שושבינין כמ"ש בזוה"ק (ח"ג נ"ג ב') משה שושבינא דמלכא אהרן שושבינא דמטרוניתא. וכן במדרש (רו"ת עקב) שני לוחות כנגד שני שושבינין כנגד שני תורות תורה שבכתב ותורה שבעל פה. והיינו דמשה רבינו ע"ה שורש תורה שבכתב שהוא הוריד התורה מן השמים. ואהרן שורש תורה שבעל פה כמו שנאמר הוא יהיה לך לפה וכתיב כי שפתי כהן וגו' ותורה יבקשו מפיהו. ובשבת דכו"ע בשבת נתנה תורה היינו תורה שבכתב ויום השביעי דא תורה שבעל פה (זח"א מ"ז ב') מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה. וזה שאומרים בזמירות דליל ש"ק ועל חדא תרתי נהורא לא ימטי נהורא היינו תורה אור. וכמו"ש (מ"ר פ' זו פ"ב) ובתוהו יליל ישימון תוהו ולילה היה העולם כו' עד שלא קבלו התורה כו' היינו דאחר קבלת התורה נעשה אור דהתורה אור. אחר כך אמר במד' יבוננהו שהבינם בד"ת והיינו באור תורה שבעל פה שנקרא בינה שמבין דבר מתוך דבר. ואחר כך אומרם קריבו שושבינין היינו משה ואהרן עבידו תיקונין לאפשא זינין כו' והיינו שהאור קדושתו ית"ש מופיע וזורח בשבת על ידי הסעודות ומינים הרבה לעונג שבת וכמש"נ לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי נהמא דאורייתא דבכתב ויינא דאורייתא דבעל פה (רע"מ זח"ג רע"א ב') ועל ידי השבתות שבתוך ימי הספירה מתבררין בכל מדה בכל עשר מדות שבה משום ששבת כלול מכל ע"ס כאמור. ובפרט כשחל בשבת תשלום ספירת מדת מלכות מלכות שבמלכות אז נכתרין ישראל בכל עשר כתרין הוא ההכנה למתן תורה בחג השבועות הבע"ל: