א
ובמנרתא טבתא דנהרא על רישין מנרתא טבתא הוא האור הראשון שהוא האור כי טוב. ובזוהר הקדוש ח"ב קס"ז א') יהי אור ויהי אור אמאי כתיב ויהי אור דהא בויהי כן סגי אלא יהי אור דא אור קדמאה וכו' ויהי אור דמימינא נפיק שמאלא וכו'. והיינו דויהי אור אינו אותו האור הנרמז ביהי אור רק הוא אור תורה שבעל פה שאין לו אור רק מה שמקבל מימינא. ואיך יתכן שיהיה תורה שבעל פה בלא תורה שבכתב בא כל תורה שבעל פה הוא רק מה שמוציאין מתורה שבכתב אך הוא כמו שאמרנו שמתחילה היה הכל נכלל בתורה שבכתב במאמר יהיה אור שיהיה כנגד חכמה והיה בו התגלות. אך לאחר כך נגנז אותו האור ונתגלה רק מה שמוציאין על ידי הרב חכמה מטלא דעתיקא מאור הראשון וזהו על ידי האדם המוציא האור בהתחדשות תורה שבעל פה. וזהו במנרתא טבתא על ידי הנרות שמדליקין בשבת שבא לתקן פגם הראשון כמ"ש (תנחו' ר"פ נח) היא כתבה נרו של אדם לפיכך תשמור הדלקת הנר ועל ידי זה יזכו לאור הראשון כמו שהיה קודם הקלקול. וזהו דנהרא על רישין ע"פ מה שא' (נדה ל:) נר דליק על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו שנאמר בהלו נרו על ראשי והוא כמו האור הראשון שהיה אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו כמ"ש (חגיגה י"ב.). וזה שאומרים חדו סגי ייתי ועל חדא תרתי נהורא לה ימטי. והוא ע"פ שא' בזוהר הקדוש (שם קס"ו ב') אור דא אתכליל בר"ז עלמין וכו' ר"ז אינון בסטרא דימינא ק"ג אינון בסטרא דשמאלא ואינון ש"י וכו'. והוא ב' חלקים מש"י עולמות מימינא ושליש משמאלא דאחד אין יכולין להתחלק. וזהו ועל חדא תרתי נהורא לה ימטי שיבוא האור ב' חלקים היינו ר"ז שגימ' אור על חלק השליש שהוא ק"ג משמאלא שהם אין להם אור רק מה שמקבלת משמשא כסיהרא דלית לה מגרמה כלום וכמו"ש רח"ו שהוא גימ' מנח"ה לעשו (ונת' במ"א) ואז חדו סגי ייתי כמו שנאמר אור צדיקים ישמח. וברכאן דנפישין פי' דשורש הברכות הם חיי בני ומזוני דלאו בזכותא תליא אלא במזלא (כמו"ש מו"ק כ"ח.) ואיתא בזוהר הקדוש (ח"ג ע"ט ב') שהוא מדת עתיקא שהוא על ה' כמו שהביא ותתפלל חנה על ה' השלך על ה'. והיינו מדת עתיקא שהוא תגו של יוד שהוא למעלה מאותיות הוי"ה שמרמז לכ"ע כמ"ש זוה"ק (ח"ג ס"ה ב') קוצא דיוד דלעילא רמיזא לאין והיינו עתיקא סתימאה דכל סתימין דאיקרי אין כמו"ש זוה"ק (ח"ב ס"ד ב') וכשזוכים לאור הראשון שהוא מטלא דעתיקא אז זוכין לג' דברים אלו בני חיי ומזוני שהם סתם הברכות כמו שמצינו בתורה ברכה דדגים ודאדם פרו ורבו היינו בני וכתיב ברכת ה' תעשיר והיינו מזוני. וחיי כתיב וברך את לחמך ואת מימך והסירותי מחלה מקרבך. וכן כתיב החיים וגו' נתתי לפניך הברכה וגו' כתיב ברכה נגד החיים שסתם ברכה הוא חיים וזהו וברכאן דנפישין שהוא ריבוי ברכות דשבת כולל כל ג' ברכות אלו חיים טומייה חיים זכו. ומזוני איתא (בב"ר פ' י"א) ברכת ה' היא תעשיר זו השבת. ובגמרא (שבת קי"ט.) ושבשאר ארצות בשביל שמכבדין את השבת וכן בני זוכין גם כן בשבת (כמו שנת' במ"א):
פרי צדיק
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…