פרי צדיק, בהעלותך י״ג

בבעה"ט פ' זו איתא בפסוק ויהי בנסוע י"ב תיבות כמו שיש בפסוק ולכל היד החזקה בסוף התורה. ובפסוק ובנוחה ז' תיבות כמו בפסוק בראשית שהוא תחלת התורה לומר שהוא חשוב ספר בפני עצמו. ויש להבין לפי רמז זה למה נרמז קודם נגד הפסוק דסוף התורה מספר י"ב ואחר כך מספר ז' תיבות כנגד הפסוק דתחלת התורה. ובתורה להיפך מתחיל בפסוק שיש בו ז' תיבות ומסיים בפ' שיש בו י"ב תיבות. אך מספר י"ב מרמז תמיד לי"ב שבטי י"ה כמו שאמרנו בכונת שנים עשר אני יודע שנים עשר שבטיא והוא גימ' ז"ה ז' כנגד ז' המדות דכנסת ישראל איקרי בת שבע שכולל ז' המדות וה' כנגד החמשה רועים ג' אבות ומשה ואהרן שיסדו אומה הישראלית ובנו את בית ישראל. ובזוהר הקדוש (ח"ג קט"ו ב') דכנסת ישראל אתקרי זאת בחינת נוק'. אך עיקר כנסת ישראל הם עשר שבטים שהוא מדת מלכות כלול מעשר מדות וב' ראשי ישראל שם יוסף שארית יוסף (כמו"ש בראשית רבה פ' ע"א) ונקראו גם על שם יהודה יהודי אנא (כמ"ש בראשית רבה פ' צ"ח) ומהם יצאו ב' המשיחים משיח בן יוסף שעל ידו יהיה הנצוח באו"ה ויברר קדושת ישראל שהם בבחינת ועמך כולם צדיקים והוא יהיה הכנה למשיח בן דוד שיהיה מיהודה שאז ישחוט הקב"ה ליצר הרע כמו"ש (סוכה נ"ב.) ויהיה גמר הנייחא ולא יהיה שריד לבית עשו ואז יהיה היחוד להיות נקראין עמי ולאומי ולא זז מחבבן עד שקראן אמי כמו"ש (שמות רבה סו"פ פקודי) ואז יהיו נקראין בלשון ז"ה לשון זכר שישראל מכתירין כביכול להקב"ה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו. וזה נרמז בהפסוק בגמר התורה בסוף ס' ברכה שהוא משנה תורה בחינת תורה שבעל פה (כמו שנת' כ"פ) ואחר הקלקול נצרך הרב חכמה לתקן הרב כעס שיהיה התיקון בשלימות כמו"ש (סוף תענית) עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים היינו ישראל כמו"ש ועמך כולם צדיקים וכל אחד מראהו באצבעו זה ה' ולכן נרמז בסוף התורה בפסוק עם י"ב תיבות, והתחלת התורה במעשה בראשית שאז היה האלהים עשה את האדם ישר שהיה קודם הקלקול בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית והיה ראוי להיות אדם הראשון מקבל התורה ולהיות רוחו של משיח. ומש"ה יש בו ז' תיבות מספר ז' כנגד אלף השביעי שיהיה עיקר שכינה בתחתונים כמו שהיה בתחלת מעשה בראשית. ושבת שהוא תכלית מעשה שמים וארץ גם כן עיקר שכינה בתחתונים והוא יחוד קוב"ה ושכינתיה. והוא רק כשיש התגלות כל שם הוי"ה יחוד י"ה בו"ה (זח"ג ק"ט ב') הכי קוב"ה לאו איהו בקורבנא עם שכינתי' וכ'ו עלת העלות לא שריא תמן וכאלו לא הוה קוב"ה חד בתר דלאו איהו עם שכינתי'. מה שאין כן ספר ויהי בנסוע שזהו נגד ההשתדלות בעולם הזה להתגבר על היצר הרע על ידי הדברי תורה כמש"נ בזוהר הקדוש וכמו שאמרנו. וכמו שנאמר אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה' לכן פסוק ויהי בנסוע בו י"ב תיבות מספר ז"ה שעיקר ההשתדלות הוא על ידי ב' המשיחים שיבררו את כנסת ישראל הכלולה מעשר באלף הששי ואז יזכו למדת ז"ה כאמור. ויזכו לזה על ידי קדושת האבות וב' שושבינין משה שושבינא דמלכא ואהרן שושבינא דמטרוניתא ואז יזכו להיות כל אחד מראה באצבעו ע"ד מ"ש (ברכות ל"ד:) במקום שבע"ת עומדין אין צדיקים גמורים עומדין ורוח אלהים זה רוחו של משיח מרחפת ע"פ המים בזכות התשובה שנמשלה למים (כמו"ש ב"ר פ"ב) ואז יזכו להיות ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ עולם הבא ולזה בא אחר זה פסוק ובנוחה יאמר נגד אלף הז' ועולם הבא ובו ז' תיבות כמו בפסוק בראשית שיתוקן הכל כמו בפסוק בראשית שהיה האלהים עשה את האדם ישר ועיקר שכינה בתחתונים כנ"ל אדם ר"ת אדם דוד משיח והכל אחד ואז יהיה ביו"ם ההו"א היינו שיתגלה מדת הו"א באור שנקרא יום יהיה אחד ושמו אחד. ובשבת שטועמין מעין עולם הבא א' מס' לעולם הבא כמו"ש (ברכות נ"ז:) אומרים בתפלת מנחה שהוא כנגד היחוד אתה אחד ושמו אחד: