א
שעטנ"ז ג"ץ אלו שבע אותיות הם צריכות שלשה זיונין בכל הס"ת צריך לשי"ן לראש שלישי שלשה תגין לעי"ן ולטי"ת ולצד"י לראש שני שני תגין. אבל בראש ראשון של אות אין צריך כלום. והא דאמרינן בשמושא רבא דתפילין שעטנ"ז ג"ץ צריכין זיונין. וחשיב שי"ן עי"ן של שמע משמע דשאר שי"ן עי"ן אינו צריך כלום התם מיירי בתגין גדולים שהם כעין מקלות. וגם מיירי בכל שלשה ראשי השי"ן צריך תגין וכך בשני ראשי עי"ן וטי"ת וצד"י כדמפרש התם. וזיונין יש עושין אותן כזה.
ב
ש"ע"ט"נ"ז ג"ץ שלשה תגין גדולים בכל אות. ויש שאין עושין רק תג אחד גדול באמצע גדול ראש האות ומימין ומשמאל יש תגין קטנים מן האות עצמה. גרסינן פרק הקומץ שעטנ"ז ג"ץ כל אחת משבע אותיות הללו צריכות שלשה זיונין בראש שמאל. וזיינן כך רבי' גרשון בסדר קדשים שכתב וכן רש"י בפי' בכתב ידו.
ג
ש"ע"ט"נ"ז ג"ץ כאדם שאוחז זין ומניפו לימין ולשמאל ולפניו. ויש מזיינין אותו. ג"ץ והגיה הר"ר קרשביהו הנקדן בסמ"ג כתב ידו וז"ל. ואני הנקדן אומר שראיתי אחרים שאין עושין כי אם זיון אחד כזה ג"ץ כי אומרים שימין ושמאל עולין שני זיונים. על כן אני אומר שהכל אחד והכל תלוי בכתיבת הסופר. יש סופרים שאוחזים הקולמוס באלכסון ונעשי' הזיונין כרבינו שלמה מן הכתיבה עצמה שאינו צריך כי אם מעט תקון ואותם שאינן עושין כי אם זיון אחד הו' לסדר הסופרים קדמונים שהיו עושין כל ראשי האותיות כעין ט' וא"צ כי אם זיון אחד כזה.
ד
ש"ע"ט"נ"ז ג"ץ ועכשיו שפארו הסופרים כתיבותיהם לעשות ראשי האותיות שוין למעלה טוב לעשות השלש זיונין אחר כל הכתיבה עכ"ל.
ספר התרומה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…