א
פסק דין גיגית של עכו"ם שלא עשה בה ישראל נגוב קודם שדרך בה ואם בדיעבד שכח ולא עשה נגוב. ואי' ידוע היש י"ב חדש מסוף גת דאשתקד עד עכשיו שדרך בה. מתי' רבי' יעקב מטעם דסתם גתות של עכו"ם הם בחזקת שאין בני יומן. ואפי' דרך בה עכו"ם היום וישראל דרך בה אחרי כן לאלתר בלא נגוב היה מתיר בדיעבד משום הפסד. מטעם דבגת רגילין הן להמצות מה המשוייר בענבים הנסחטים או באבנים או בעצים שנותנין עליהן כמו עיגולי הגת. וכדאמרי' מעצרא דיירא. ואע"פ שאין זה כקורה גדולה וכבדה מכ"מ נכנס היין טפי. אבל בגיגיות שאין רגילות לעשות כן מותר. ועוד מטעם שהיה פוסק דיין נסך בטל בס' של יין היתר. דדווקא יין שנתנסך ודאי לעכו"ם בההוא תנן יין ביין במשהו דומיא דמים במים דתנן התם במשהו ולא היה חושב רק דבר מועט מה שיוצא ע"י נגוב. ועוד מטעם חמרא אפי' חדתא בענבי שרי לרבא דא' בתר שמא אזלינן ואפילו לאחר שדרכן קצת וגם נתן בגיגית הגורגתני. מטעם סלק את מינו כמי שאינו. ושאינו מינו היינו הענבים וחרצנים וזגין רבין עליו ומבטלו למה שפולט ומותר.
ספר התרומה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…