א
ואם חל יו"ט בה' ובו' צריך לערב ביום ד' ואם שכח ולא עירב ונזכר ביום ה' מניחו בו ביום ומתנה ואומר אם היום חול ולמחר קודש ה"ז עירוב ויהא שרא לנא בדין כו' ואם היום קודש ולמחר חול אז אינו צריך כלום וזהו דווקא לב' ימים טובים של גליות אבל ר"ה דקדושה אחת הן אם שכח לית תקנתא ורבי משה בר מיימון כתב שתנאי זה היה מועיל לדורות הראשונים שהיו מקדשין עפ"י הראיה אבל בזה"ז שסומכין על החשבון ומקדשין ואין עושין יו"ט שני כדי להסתלק מן הספק אלא מנהג בעלמא בלבד אין ראוי להתנות ולערב כי אין מועיל ורבינו שלמה פסק בספר הפרדס הלכה למעשה שמועיל:
ספר הפרנס
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…