א
מתני' מי שיצא לילך לעיר שמערבין בה והחזירו חבירו הוא מותר לילך וכל בני העיר אסורין דברי רבי יהודא ר' מאיר אומר כל שיכול לערוב ולא עירב ה"ז חמר גמל, פי' מי שיצא לילך לעיר שמערבין בה שיש לו לילך בה ע"י עירוב והחזירו חבירו הוא מותר לילך שעירב ברגליו וכל בני העיר אסורין ואמרינן בגמרא מ"ש הוא ומ"ש אינהו, ופי' רב הונא כגון שיש לו שני בתים וביניהן שני תחומי שבת שהן ד' אלפים אמה איהו דעקר נפשיה הו"ל כעני דכל הבא בדרך עני חשוב וכבר הותר לו לערב ברגליו וכיון שאמר שביתתי במקום שני התחומין קנה לו שביתה התם ויש לו לילך מביתו זה שלן בו לביתו האחר העומד בסוף ד' אלפים אמה אבל בני העיר כיון שלא החזיקו בדרך הוו להו עשירים ואע"ג דאמרו שביתתינו במקום פלוני לא קנו שביתה התם הוא דלא התירו לערב במקום פלוני בדבור בלבד אלא עני אבל עשיר לא, והגאון רבי יצחק כתב הכי דאיהו כיון דנפיק ליה לאורחא הו"ל עני הנך בני העיר דאמרי לי' ערב עלן עשירים נינהו, תנ"ה מי שיש לו שני בתים וביניהן שני תחומי שבת כיון שהחזיק בדרך קנה עירוב דברי ר' יהודה, יתר על כן אמר רבי יוסי בר' יהודה אפי' מצאו חבירו ואמר לו לין פה עת חמה היא עת צינה היא למחר משכים והולך, אמר רבה וצריך לומר שביתתי במקום פלוני אע"פ שהוחזק כ"ע לא פליגו דצריך כי פליגו להחזיק, ורב יוסף אמר להחזיק כ"ע לא פליגו דצריך כי פליגו לומר רבי יהודא סבר צריך שיחזיק בדרך לומר שביתתי במקום פלוני ור' יוסי בר' יהודה סבר אינו צריך אלא להחזיק בדרך אבל לומר א"צ דכיון שגמר בלבו לשבות במקום פלוני והחזיק בדרך קנה שביתה באותו מקום והלכתא כרב יוסף ואליבא דר' יוסי בר' יהודה דקאמרי רב יהודה בר איש תותא אייתו לי' כלכלה דפירי לרב נתן בר הושעיא כי הוה קא אזיל שבקיה עד דנחית דרגא א"ל בת הכא למחר זיל קדים כרב יוסף ואליבא דר' יוסי בר' יהודה:
ספר העיתים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…