א
נתנו באילן למעלה מעשרה טפחים אינו עירוב לפי שאין עירובו עמו ברשות אחד אלא העירוב ברשות אחר הוא ובעינן שיהא העירוב במקום שיכול להשתמש בו אבל אם נתנו באילן למטה מיוד טפחים ה"ז עירוב, נתנו בבור אפי' עמוק מאה אמה ה"ז עירוב נתנו בראש הקנה או בראש הקנדס כל זמן שהוא תלוש ונעוץ אפי' גבוה מאה אמה ה"ז עירוב נתנו במגדל ונעל בפניו ואבד המפתח ה"ז עירוב ר' אליעזר אומר אם אין ידוע שהמפתח במקומו אין זה עירוב, האי אילן היכא קאי אילימא דקאי ברה"י מה לי אם נתנו למעלה מעשרה מה לי אם נתנו למטה מעשרה רה"י עולה עד לרקיע הוא ועירובו במקום אחד ואלא דקאי ברה"ר דנתכוין לשבות היכא אילימא דנתכוין לשבות למעלה מיוד הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר הוא שהעירוב למטה מיוד טפחים ובעינן שיהא העירוב במקום אחד עמו או במקום שיכול להשתמש בו ואלא דנתכוין לשבות למטה הא קא משתמש באילן, ואסור לו להשתמש באילן בשבת או ביו"ט כדתנן ואלו הן משום שבות לא עולין באילן וכיון דהכין היא אשתכח דהוא במקום אחד ועירובו במקום אחר ותירצינן לעולם דקאי ברה"ר ונתכוין לשבות למטה והא מני רבי היא דאמר כל דבר שהיא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות:
ספר העיתים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…