ספר החינוך תק״ד

א

שֶׁלֹּא יִנְחַל שֵׁבֶט לֵוִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – שֶׁלֹּא לִטֹּל כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק בָּאָרֶץ, זוּלָתִי הֶעָרִים הַיְּדוּעוֹת וּמִגְרְשֵׁיהֶן, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּכָּתוּב, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים יח א) לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה.

ב

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה כָּל עֵסֶק הַשֵּׁבֶט הַזֶּה, בַּעֲבוֹדַת הָאֵל בָּרוּךְ הוּא. וְלֹא יִצְטָרְכוּ לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה, וּשְׁאָר הַשְּׁבָטִים נוֹתְנִין לָהֶם חֵלֶק מִכָּל אֲשֶׁר לָהֶם, מִבְּלִי שֶׁיִּיגְעוּ הֵם בַּדָּבָר כְּלָל, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה בְּמִצְוַת מַעֲשֵׂר בְּסֵדֶר וַיִּקַּח קֹרַח (מצוה שצה).

ג

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּלוּלִים בִּפְשַׁט הַכָּתוּב לְפִי הַדּוֹמֶה.

ד

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ, בַּלְּוִיִּם, בִּזְמַן שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיִשּׁוּבָהּ.