ספר החינוך ק״ט

א

שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בְּמַתְכֹּנֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה – שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל לב) וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ.

ב

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּאִסּוּר מְשִׁיחָתוֹ (במצוה הקודמת). עִנְיַן הַמִּצְוָה, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כריתות ה ב) כִּי מֵעוֹלָם לֹא נַעֲשָׂה מִמֶּנּוּ אֶלָּא אוֹתוֹ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר, וְאָמְרוּ שֶׁנֵּס נַעֲשָׂה בּוֹ שֶׁכֻּלּוֹ קַיָּם לֶעָתִיד לָבֹא, וּמָה שֶׁהוֹצִיאוּ מִמֶּנּוּ לִמְשִׁיחַת הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו, הַבְּרָכָה הִשְׁלִימָה. וְשֶׁאֵין חַיָּבִין עַל עֲשִׂיָּתוֹ אֶלָּא כְּשֶׁעֲשָׂאוּהוּ בִּסְכוּם סַמְמָנָיו, וְזֶהוּ לְשׁוֹן בְּמַתְכֻּנְתּוֹ מִלְּשׁוֹן חֶשְׁבּוֹן כְּלוֹמַר, בְּחֶשְׁבּוֹן סַמְמָנָיו, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בְּפֶרֶק רִאשׁוֹן מִכְּרִיתוֹת [שם].

ג

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ שֶׁל אִסּוּר עֲשִׂיַּת הַשֶּׁמֶן בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְעָשָׂה מִמֶּנּוּ בְּמֵזִיד, חַיָּב כָּרֵת, בְּשׁוֹגֵג, חַיָּב חַטָּאת קְבוּעָה.