סוד ישרים, שמחת תורה מ״א

תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. איתא בגמרא (נדרים לח.) אמר ר"י בר חנינא לא נתנה תורה אלא למשה ולזרעו שנאמר כתב לך וגו' ומשה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל ועליו נאמר טוב עין הוא יבורך וגו' מתיב רב חסדא וכו' ומסיק שם אלא פלפולא בעלמא וכו' וענין פלפולא היינו הרווחא דשמעתתא המתפשט אחר כל הדחוקים והיגיעות מכמה קושיות וסתירות כמו שביאר בזה אאמו"ר הג' הק' זצלה"ה שהשכל מזה העולם אינו מסכים להשכל של דברי תורה יען שעלמא דין הוא היפוכו מעלמא דאתי והשכל מזה העולם הוא לגמרי ההיפך מד"ת אלא שהכח החזק מד"ת בוקע ההסתר מזה העולם עד שאפילו השכל מזה העולם מוכרח ג"כ להסכים וממילא מירווח השמעתתא בלי שום התנגדות כענין שמצינו בגמרא (ב"מ פד.) גבי ר' יוחנן שאמר לר"א את כבר לקישא בר לקישא כי הוה אמינא מלתא הוה מקשי לי עשרין וארבע קושייתא ומפריקנא ליה כ"ד פרוקי וממילא רווחא שמעתתא וכו' וזה הרווחא שמעתתא היוצא אחר כמה קושיות וסתירות ונקרא פלפולא דאורייתא שמשה רבינו נהג בה טובת עין ונתנה לישראל היינו שמאוד בהצנע קבע מ"ר בעומק הלב של כל פרט נפש מישראל כל הד"ת וכל פרט נפש יכול שפיר למצוא אחר פלפול יגיעתו החלק שיש לו בהדברי תורה בשורשו וכדאיתא במדרש (צו פ' ט) המובא לעיל (אות מ') שאמר העם הארץ לר' ינאי ירותתי גבך וכו' תורה צוה לנו משה מורשה קהלת ינאי אין כתיב כאן אלא מורשה קהלת יעקב להורות שהד"ת שנתן מ"ר לישראל יש בה חלק לכל פרט נפש אפי' הקטן ביותר לזה נאמר בה מורשה לשון ירושה וכמבואר בגמרא (ב"ב) מה ירושה אין לה הפסק כך אין לד"ת שמסר מ"ר לישראל שום הפסק וכמאמרם ז"ל בגמ' (סנהדרין צו) הזהרו בבני עם הארץ שמהם תצא תורה ובגמרא (נדרים פא) הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה ובד"ת לא מיירי מעני שאין לו כסף וזהב אלא מה שנקרא בגמרא עני הוא אין עני אלא מדעת ובכל זאת אמרו הזהרו בבני ענים שמהם תצא תורה הרי שאין שום הפסק לד"ת כי אם היה נפסק ח"ו הד"ת אצל זה העני מדעת פעם אחת שוב לא היה אצלו חיבור ואיך היה יתכן שיצאו ממנו בנים שמהם תצא תורה אלא ע"כ שמעומק הלב של ישראל אינו נפסק מעולם הד"ת בשום פעם וכמאמרם ז"ל והא חזינן דפסק, הדר אתי היינו שכל מה דחזינן דפסק הוא רק שנתיישן אצלו הד"ת ומסבת זה נראה על הגוון דפסק ח"ו אבל באמת לא נעדר מעומק הלב הד"ת אלא צריכין לעוררם מחדש אבל כשמעוררין אותו אזי הדר אתי ואז יכולין להכיר בו גם למפרע הד"ת שהיה נמצא בו שלא מדעת וזהו הענין מפלפולא דאורייתא שנהג בה מ"ר טובת עין ונתנה לישראל שיצא הד"ת אצלם לאור אפי' אחר כמה קושיות והסתרות ואדרבה מסבת הקשיות והסתרות ירווח ביותר השמעתתא מאחר שבאמת יש לכל פרט נפש מישראל חלק ואחיזה בדברי תורה כמו שמצינו בזה המדרש שזה העם הארץ האיר את עיני ר' ינאי בזה הפסוק מורשה קהלת ינאי אין כתיב כאן אלא מורשה קהלת יעקב הרי שנכתב בתורה זה הדיוק במכוון כדי לזכות אותו העם הארץ כן יש לכל פרט נפש מישראל חלק בד"ת ועל זה רומז קהלת יעקב כי יעקב הוא ברזא דעץ חיים ועץ חיים הוא אילנא דכלא ביה כדאי' בזוה"ק (מקץ קנג.) אילנא דחייא איהו בכמה דרגין מתפרשין דא מן דא וכלהו חד וכו' וכל בני מהמניתא כלהו מתתקפין באילנא דחייא כלהו אחידין באילנא ממש מנהון אחודין באנפין מנהון בעלין מנהון בשרשין אשתכחו דכלא אחידן באילנא דחיי וכו' פירוש שכל מי שנוגע אף בלבוש קטן של דברי תורה אזי הוא נוגע בכל הד"ת וזהו קהלת יעקב: