סוד ישרים, סוכות מ״ג

ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו'. בזוה"ק (אמור קב:) ובחמשה עשר יום לחדש השביעי וגו' ת"ח בין לעילא בין לתתא כל חד וחד בארחיה נטלא ובארחיה יתבא ובארחיה אתער ועביד מאי דעביד וכו'. היינו כמו שמצינו בהתחלת הבריאה שהאור היה אז בלי לבוש כמאמרם ז"ל בגמרא בראשית נמי מאמר הוא וזה המאמר של בראשית היה בהיר מאד בלי לבוש כלל ואח"כ התחיל האור להתלבש כל פעם ביותר והתחילו מאמרים להכנת מאכל אדם שהם לבושים לצורת אדם ואח"כ נאמר וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת איים הרי שנתלבש האור בכל הלבושים הנמוכים ובהתלבשות הזה נגמר הצורת אדם בשלימות אמנם וכי יתכן כזאת לומר שכל הלבושים שברא השי"ת קודם הצורת אדם היו משוללי חיים ח"ו הלא מצד השי"ת יש באמת חיים גם בהדומם כמו בהמובחר של הצורת אדם שכל ההבדל וסדר מדרגות מדומם לחי הוא רק מסטרא דילן אחר שהיה ויפח באפיו נשמת חיים ונגמר בשלימות הצורת אדם ובכל גמר מוכרח להיות הסתר כדאיתא בגמ' (נדה ל:) כיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו וכו' ומחמת זאת השכחה אין ניכר להאדם החיים הנמצא מצד השי"ת אף בהדומם ונראה לו בתפיסתו שיש חילוק והבדל בין דומם לחי וזה ההעלם העמיד השי"ת במכוון בכדי שיהיה מקום לשכר ועונש ועבודת אדם ומחמת זה יש נמי סדר מדרגות זה למעלה מזה וכל מדרגה הנמוכה ביותר היא מרוחקת ביותר מאור והצורת אדם אף שנברא מאוחר מכל המדרגות אכן יש בו עיקר השלימות כי יש בכח עבודתו לעורר החיים הטמון בכל המדרגות כך הוא הענין בכל שנה כי בראש השנה הוא כדכתיב בכסה ליום חגנו וגו' שכל הבריאה נכללת חזרה בשרשה המשולל לבוש ואח"כ מתחיל מחדש התלבשות הרצון כדאיתא בזוה"ק (פנחס ריד:) מראש השנה עד יומא בתראה דחג וכו' וכדין כל עלמא בדחילו בדינא וכו' ביומא אחרא הוא זווגא דילה לשוואה שמאלא תחות רישהא כד"א שמאלו תחת לראשי וכו' היינו שאז מתחיל מחדש ההתלבשות ביומא קדמאה דחג יתער ימינא לקבלא בגין לחבקא וכדין כל חדוא וכל אנפין נהירין וכו' היינו כי בסוכות נגמר ההתלבשות וסיהרא קיימא באשלמותא כדכתיב וימינו תחבקני ולכן בר"ה מאחר אשר אז מתעורר הרצון הפשוט מהתקלת הבריאה קודם התלבשות ונגד זה הרצון צריכין להתיצב בקול שופר כדי שיתעורר החיים אשר השי"ת שופע בכל דבר אף בהדומם וכענין דאיתא בזוה"ק (שלח קסח) קלא דהדרא בעינא למנדע וכו' היינו כי מזה שנתעוררו לעומת צעקת אדם קולות גם מן הדומם ואלו הקולות נקראו בזוה"ק קלא דהדרא מוכרח להיות אשר בהדומם נמצא ג"כ חיים רק שהוא בהעלם מאד מתפיסת אדם ולכך ע"י הקול פשוט של השופר נתעורר החיים הנמצא בכל הדברים ואח"כ מתחיל האור להתלבש בעבודת אדם ולזה בגמר ההתלבשות שהוא יום ראשון של חג צריכין לעורר בעובדא ובמלולא ונגד אלו השתים הם סוכה וארבעה מינים כי סוכה רומז על אור המקיף שהוא רחוק מתפיסת אדם וע"י ארבעה מינים ממשיכים את אור המקיף להגוף עד שנעשה גבי האדם מזה האור שהוא למעלה מהתפיסה בחינת אור פנימי להכיר מפורש החיים הנמצא בכל הדברים שבעולם והחיבור שיש לכל הנבראים עם אור רצונו ית' ומזה נתעוררו כל הצעקות שאיתא עליהם במדרש (בראשית רבה) המים התחתונים בוכים אנן בעינן למהוי קדם מלכא וע"י סוכה וארבעה מינים נתברר שאין באמת שום הבדל כלל בין מים העליונים למים התחתונים כי הכל נכלל במים העליונים והם קדם מלכא: