סוד ישרים, יום כיפור י״ט

בזאת יבא אהרן אל הקדש וגו'. הענין בזאת מורה על תפיסת אדם וזה הוא בזאת יבא אהרן וגו' היינו אף מה שכבר נתן השי"ת בתפיסתו יהיה ג"כ מוכן למסור בחזרה לרצונו ית'. וזהו נמי דאיתא בזוה"ק (לך צג:) זה וזאת בחד דרגא אינון ולא מתפרשין וכו והוא כמבואר בזוה"ק (בשלח נ:) ר' יצחק אמר לעילא לעילא יתיר אית זווגא אחרי דשארי בחביבותא ולא מתפרשין לעלמין וכו' והא מהכא אוליפנא דכתיב לויתן זה יצרת לשחק בו משמע דקאמר זה וזה וזאת ידיען אינון וכו'. וביאור הענין כי מלת זה מורה על רצון העליון ית' כמו שנאמר עליו זה אלי וגו' ומלת זאת מורה על תפיסת אדם. וזהו דאיתא שם זה וזאת ידיען אינון כי ידיען הוא מלשון והאדם ידע וגו' רומז בזה שיש תמיד זווג וחיבור מהרצון ית' אל תפיסת אדם וכמבואר שם זה וזאת בחד דרגא אינון ולא מתפרשין וכו' כי אם היה מתפרש ח"ו אפילו רגע אחת מהיכן היה מקבל האדם בזו הרגע חיים אלא שזה וזאת ידיען אינון ולא מתפרשין שיש אצלו ית' זיווג העליון ביותר שאינו נוגע בו שום חטא ועון כלל ומשם שופע תמיד מהשי"ת חיים אף בשעת ההסתר אמנם הגם שאמת הוא שיש לכל נפש ישראל חיבור והתקשרות בהשורש ית' למעלה מתפיסת עבודתו אכן בלתי תשובה ועבודה אי אפשר כלל להגיע לזה השורש העליון ית' כי קודם שיגיע שמה יתבטל תפיסתו לגמרי וכמו שהמשיל בזה אזמו"ר הגה"ק זצללה"ה לעשיר מופלג ההולך במדבר רחוק מביתו אף שיש לו בביתו הון רב ורכוש גדול בכל זאת אם יחסר לו מזונות על הדרך בטח לא יגיע לביתו כי ימות ברעב טרם בואו לביתו אכן ע"י תשובה ועבודה שפיר יכולין להגיע להארת זיווג העליון שאינו נוגע שם שום חטא ועון כלל כי ע"י שמוסר האדם בזה היום כל תפיסתו לרצונו ית' נתברר אצלו למפרע גם מה שנפעל אצלו מלפנים בלא דעת שהיה ג"כ רצונו ית' וזה הוא כענין נטילת ידים של שחרית שאמרו ז"ל (יומא עז:) הטעם משום שובתא וביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה שענין שובתא מורה על שביתת הדעת והעלם המוחין כי בזמן שהאדם הוא בדעת אז מנהיג בו הראש והמוח את אברי הגוף כי כל האברים נמשכין אחר הראש אכן בשעת השינה אז שובת הדעת והאברים הרחוקים מהדעת פועלים אז בלי דעת יותר מהראש. וזהו כוונת מאמרם ז"ל (שם) רוח רעה שורה על הידים ונקרא שובתא היינו שהידים פועלים בלי דעת כיון ששובת ונתעלם הדעת שבראש ולכן בבוקר כשמקיץ האדם משנתו צריך לקום בדעת ובבהירות ולומר מודה אני לפניך וגו' ולקבל עליו עומ"ש לבלתי יפעול שום דבר בלי דעת ומאחר שהאדם הוא עלול לשכחה כי א"א לו להיות בבהירות הדעת כל היום בלי הפסק כלל לכן תיכף כשקם משנתו צריך לשפוך על ידיו מים ג' פעמים כי הידים הם כלי פעולה של אדם ומים רומזין על עלמא דאתכסיא כי קודם בריאת עולם היה העולם מים במים כדאי' במדרש (בראשית רבה) ובזה ששופך האדם מים על ידיו מראה שמוסר כל מה שיהיה נפעל אצלו כל היום בבלי דעת לעלמא דאתכסיא היינו שעד כמה שיהיה בכח בחירתו לילך ולפעול בדעת כך ילך בדעת רק כשיזדמן לו שיהיה נפעל אצלו ח"ו פעולה גרועה בלי דעת אזי מתפלל שיברר השי"ת אצלו זאת הפעולה שהיה בה רצונו ית' למעלה מהבנת תפיסת דעתו מזה השורש העליון הנקרא עלמא דאתכסיא נמצא שעל ידי שמוסר האדם א"ע בנטילת ידים שחרית לעלמא דאתכסיא נתברר אצלו הפעולות של כל היום כך הוא הענין הנאמר כאן בזאת יבא אהרן אל הקדש היינו כי ע"י שימסור האדם ביום כפור כל מה שיש לו בתפיסתו להשי"ת ע"י זה יתברר אצלו נמי כל מה שיהיה נפעל אצלו שלא מדעת שהיה מעומק רצונו ית' למעלה מתפיסתו: