סוד ישרים, יום א' דפסח י׳

משכו וקחו לכם צאן למשפחותכם וגו' איתא בגמ' (פסחים צ"ו.) מה בין פסח מצרים לפסח דורות פסח מצרים מקחו מבעשור וכו' וכמבואר בגמ' (שם) שהי' טעון ביקור ארבעה ימים ביד הלוקח משא"כ בפסח דורות שלא הי' מקחו מבעשור כי הביקור ד' ימים שהי' בו הוא שמבקר הרבה טלאים ד' ימים קודם ושעת שחיטה ישחוט אחד מהם. עוד מצינו בפסח מצרים שהי' למשפחותכם כדא' (במכילתא בא ט"ו) אבל פסח דורות אמר ר' נתן כל ישראל יוצאין בפסח אחד (שם דף ע"ח:)

ביאר הענין כי כתיב (איוב כ"ה) אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה אח"כ ויאמר לאדם וכמו שלמדו מזה הפסוק (במד' יתרו) שהקב"ה מסדר בינו לבין עצמו ארבעה פעמים אח"כ ויאמר לאדם וזהו ג"כ הענין מפסח מצרים שהי' מקחו מבעשור וכמבואר בזוה"ק (בא ל"ט:) אמאי בעשור אמר ר"א בזמנא דאנהיר יובלא לסיהרא וכו' וכדאיתא בזוה"ק (אמור ק"ב:) בכל אתר בעשור דמטרוניתא הוא וכו' ובעשור דמטרוניתא מורה על השפעות אור שהוא עדיין ברצון דאנא זמין לאולדא ועד שבא זה האור בתפיסת אדם צריך ביקור ממום ביד הלוקח כי כל ההשפעות היורדים בהתלבשות התפיסה איתא בהאר"י הק' ז"ל שנקראים מום כי כל מה שבא בתפיסת אדם נתהווה מזה כסא הוות וזה נקרא מום על דרך מאמרם ז"ל בגמ' (מגילה כ"ט.) מאן דיהיר בעל מום הוא ולכך בפסח מצרים שהי' מקחו מבעשור בזמנא דאנהיר מיובלא לסיהרא הי' צריך ביקור ממום ד' ימים ואילו הד' ימים הם כדאיתא בזוה"ק (שם דף ל"ט:) אמאי אתנגד בעשרה ואתנכיס בארבעה עשר אמר ר"א בדא אתקשרו ישראל ארבע מאה שנין וכו' וארבע מאה רומז תמיד על התפיסה האחרונה כי אז הי' כדאיתא שם (דף מ':) אתקשר צאן בצאן וכו' היינו שהי' צריכין לברר החילוק בין צאן ישראל לצאן של מצרים וזהו שאמר ר"א בדא אתקשרו ישראל ארבע מאה שנין וכו' רמז בזה על הבירור הגמור שהי' אז לישראל עד התפיסה אחרונה שלהם כי התפיסה האחרונה נקרא ארבע מאה כמו שביאר אאמו"ר הגה"ק זללה"ה מאמר הזוה"ק (בתוספתא פ' חיי קכ"ג:) ארבע מאות שקל כסף ארבע מאות עולמות והנאות וכסופין וכו' והלוא בגמ' מצינו עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק ש"י עולמות וכו' אמנם מה שנזכר בש"ס ש"י עולמות רומז על זה שישראל מבטלים א"ע למסור הכל לרצונו ית' ועל זה רומז ש"י שהוא חצי כתר. ומה שנזכר בזוה"ק ארבע מאות רומז על השכר שיחזיר השי"ת לעתיד הכל לתפיסת אדם וזה השכר נקרא ארבע מאות עולמות והנאות וכסיפין ולזה דווקא בפסח מצרים שהי' מקחו מבעשור הי' צריכין ביקור ד' ימים לעיכוב משא"כ בפסח דורות שכבר נגמר הבירור ולא הי' צריך שיהי' מקחו מבעשור דווקא שוב אין בו הביקור ד' ימים לעיכוב כי אם למצוה. וכן הי' פסח מצרים למשפחות כי מאחר שהי' מקחו מבעשור בזמנא דאנהיר מיובלא לסיהרא היינו שהראה אז השי"ת ההתנשאות של ישראל נגד כל האומות שכל פרט נפש מישראל הוא עיקר תכלית המכוון מכל הבריאה שכל הבריאה לא נברא אלא בשבילו לכן הי' צריכין למשפחות היינו להאיר כל מיני התנשאות הנמצא בישראל ומזה נסתעפו כל המדרגות כי באותה הנקודה היקרה שזה הנפש הוא מדוגל בה נחשבים כל העולם נגד זה הנפש שלא נבראו אלא לצוות לזה וממילא הקטן שבישראל יש לו התנשאות על הגר והגר יש לו התנשאות על כל האומות עד שנחשבים כולם נגד ישראל כחלא נגד חמרא כענין שמצינו גבי אאע"ה שבחר בו הקב"ה ומבואר במדרש (רבה לך ל"ט) שאפילו הספינות העולות מאספמי' לעכו נתברכו בשבילו ולא של יין נסך הי' אתמהא אלא חלא מוזיל חמרא כך נתבררו אז ישראל שכל העולם לא נברא אלא משום שחלא מוזיל חמרא לכן הי' צריכין בפסח דורות שיהי' למשפחותיכם אבל אח"כ כשנגמר זה הבירור בקביעות אזי אין עוד מהצורך להראות ההתנשאות מכל פרט ושוב יוצאין כל ישראל בפסח אחד: