א
ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך. איתא בגמ' (פסחים ק"כ.) מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות וכו' הענין בזה כי כמו שהציב הש"י היקף שבעה של ימי השבוע ששת ימים תעבוד וגו' וביום השביעי שבת וגו' כן הציב הש"י היקף שבעה גבי מועדים וכמו שכתוב בסכות תשבו שבעת ימים וגו'. אכן השבת הבא אחר ששת ימי המעשה מורה שהאדם צריך למסור חזרה להש"י כל כח פעולותיו ולהכיר שהוא אין לו מצדו שום כח לעשות איזה הוספה כגון צורך אכילה או בגדים או בנין וכדומה רק הכל הוא כח הש"י אבל ההיקף שבעה של סכות רומז שצריך האדם להכניס תחת היקף הש"י כל השבעה ימים כי סכות הוא זמן האסיף שאוסף האדם לרשותו כל הטובות של כל ימי השנה לכן צריך להכניס עצמו עם כל הטובות תחת אור המקיף של הש"י וזהו בסכות תשבו שבעת ימים. וביום השמיני של סכות הנקרא עצרת שאז מרגיש האדם היטב שהש"י מקיפו תמיד. אכן בפסח מחמת שהוא התחלה מסדר מועדים שבו נעשה האדם כלי קיבול לאור ית' ורומז על אור פנימי לכן כתיב ששת ימים תאכל מצות שצריך האדם לצמצם עצמו להיות כלי מוכן לקבל אור פנימי מהש"י כי בזה הוא הבירור גם על ההשפעה של האדם כמו שביאר אאזמו"ר הגה"ק זללה"ה כי כאשר אמר משה לישראל קדושת בכור הזהירם מתחלה על אכילת מצה כי אי אפשר להיות נקי בההשפעה רק אם מצמצם עצמו מתחלה בהקבלה וזהו שאיתא (שם) מה שביעי רשות היינו אחר שצמצם האדם עצמו יכול אח"כ להכניס עצמו לדברים הצריכין בירורים כמאמר הכתוב (קהלת ט׳:ז׳) לך אכול בשמחה לחמך וגו' כי כבר רצה אלהים את מעשיך וזהו מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות היינו שנתבררו כל הששת ימים אשר כל הצמצומים שצמצם האדם עצמו בהם. הי' ברצון בחירתו ורצונו הטוב וכמו שמיני עצרת שאחר חג הסכות רומז על היקף שמיני שמה שישראל בטלו עצמם מקודם בהז' ימים מחזיר אותם הש"י בשמיני עצרת לתפיסת האדם. כן בשביעי של פסח רומז על שלימות הצמצומים של ישראל שכל הצמצום הי' ברצונם ובחירתם כי יש שני עניני רשות יש דבר הרשות שצריך בירור אם יעשה בכח הזה מצוה יתברר למפרע שבזה הרשות הי' מצוה וחלילה להיפך יתברר להיפך ויש רשות כמו שמצינו בזה"ק (חיי קל"ג.) על תפלת ערבית רשות איתא שם ומה דאתקין יעקב דאיהו שבחא דאבהן אמאי איהו רשות וכו' אמר ר' שמעון הא אתמר. אבל ת"ח הני תרי זמני דתרי צלותי לאו אינון אלא לחברא ליעקב בעדביה כיון דאתחברו דא בדא אנן לא צריכין יתיר דכיון דאתיהיבת אתתא בין תרין דרועין ואתחברת בגופא לא אצטריך יתיר היינו כי אחר שנתברר בשני הצדדים הנקראים תרין דרועין אז הוא רשות חולקא דיעקב. וכן הוא זה הרשות של יום הז' שנקרא עצרת ומה שביעי רשות אף ששת ימים רשות:
סוד ישרים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…