א
ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך. (פסחים ק"כ.) ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות מאי טעמא הוי דבר שהי' בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא יכול אף לילה הראשון רשות ת"ל על מצות ומרורים יאכלוהו וכו' בערב תאכלו מצות הכתוב קבעו חובה. הענין בזה כדאיתא בזה"ק (משפטים צ"ד.) כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד כד נשמתא אתחייבת בגלגולא אם הוא מסטרא דההוא עבד מט"ט דאיהו כליל שית סטרין כתיב ביה שש שנים יעבוד וכו' אבל אם נשמתא הוא מסטרא דשכינתא דאיהו שביעית ודאי מה כתיב ובשביעית יצא לחפשי חנם וכו' לית בה שעבודא. היינו כי כן הציב השי"ת רצון שכפי שאדם עובד ומצמצם א"ע מתתא לעילא שהם שית דרגין כן לעומת זה מנהיר לו השי"ת שית דרגין מעילא לתתא עד ובשביעית יצא לחפשי חנם שאין מהצורך לו עוד שום צמצום כי מאחר שצמצם עצמו האדם מצדו בנקודה האחרונה דלית בה עיינין ונראה שעולם כמנהגו נוהג והוא הכניס שם עיינין להכיר גם שם הנהגת מלכות שמים לעומת זה מנהיר השי"ת שזאת הנקודה האחרונה והנמוכה הוא עיקר התכלית וראשית המכוון מרצון השי"ת. וזו ההארה נקראת ובשביעית יצא לחפשי חנם וזה כוונת הגמרא מה שביעי רשות כי על שביעי אין שום מקום לומר חובה רק רשות כי אם היה איזה מקום לומר על שביעי חובה אזי לפי כללי הש"ס הוה למדין איפכא שזה כללי הש"ס שבידינו דכל היכי דאיכא להקיש לקולא ולחומרא מקשינן לחומרא ולא לקולא ומאחר שכאן מקשינן לקולא מוכח מזה שאין שום מקום לומר על שביעי שהוא חובה רק רשות וכדמוכח מזה"ק (שם) לזה שפיר ילפינן מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות שמאחר שמיד בלילה הראשונה התחיל האדם להכניס עצמו בזה הצמצום שהוא חובה לאכול מצות ולהכיר איך שמלכותו ית' בכל משלה שוב הם הששת ימים אח"כ רשות ויכול האדם להתחיל לצפות ולקוות מלילה ראשונה להזמן שיהיו יכולין להביא חמץ למקדש היינו שיראה לו השי"ת איך שכל פעולותיו יש להם מקום אצלו ית':
סוד ישרים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…