משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת צ״ז

וליישב קושיות תוס' אפשר לומר דמה שכתב רש"י ופוסלה לא קאי על כל הסוכה רק על אותו מקום, והיינו שיקדש שם ויכול לאכול אחר כך בסוכה כבפסיקתא הנ"ל והוא גם כן בירושלמי (פרק ד' דסוכה סוף הלכה ה'), ועל כן אמר שיעור ארבעה טפחים דהוא שיעור מקומו של אדם למאן דאמר (סוכה ח'.) דתלתא גברי בתרי אמתי יתבי וגם למסקנא שם דגברא באמתא נקט ארבעה טפחים שהוא רובו וכמו שכתבתי לעיל בשם בעל העיטור, ואף על גב דגם בשלושה טפחים דהוי פלגא סגי כל שאין רובו בסוכה דמצות ישיבת סוכה הוא שיהיה ראשו ורובו בסוכה, יש לומר דמכל מקום לא סגי בשלושה טפחים מצומצמים דאפשר שיטה מעט ונמצא רובו בסוכה וכיון דאפקית משלושה אוקמה אארבעה:

ונראה דאפילו תימא במשמעות לשון ופוסלה דברש"י כמו שכתבתי לעיל דרצה לומר דפוסל כל הסוכה, אפשר לומר גם כן דבירושלמי שם [והובא בבעל העיטור חלק ב' חלק עשרת הדברות סוף הלכות סוכה, ובאור זרוע גדול חלק ב' סוף סימן שכ"ט] ובפרק ז' דברכות הלכה ו' [והובא בהרא"ש פרק ערבי פסחים סימן ה' ובהר"ן ריש פרק ערבי פסחים ד"ה סבור מינה] פליגי בזה דר' חייא בר אשי אמר צריך לפסול כבתלמודין והוא הדבר אחר דבפסיקתא הנ"ל ובירושלמי שם:

ושם מפרש טעמו דסבירא ליה צריך לקדש במקום סעודתו ועל כן לא מהני לקדש בביתו, [ובזית רענן על הילקוט שם ד"ה נכנס ומקדש כתב אף על גב דאין קידוש אלא במקום סעודה מיירי שהסוכה גם כן בתוך הבית וכו' עיין שם, ולא ראה הירושלמי שם ושם ורא"ש ור"ן הנ"ל דרב הושעיא סבירא ליה דאין צריך במקום סעודה ופליג אדשמואל, ומיהו שם הלשון ועולה ואוכל בסוכתו דמבואר דהסוכה באיגרא כמו שכתב הרא"ש (פרק ב' דסוכה סימן ד') מלשון העלום ומארעא דאיגרא לא מהני לשמואל כמו שאמרו בפסחים (ק"א.), ולשון הפסיקתא ונכנס ואוכל וכו' ולא אמר ועולה, אבל מכל מקום ודאי אין לדחוק בסתימות הדבר דמיירי רק כנ"ל וגם בירושלמי הנ"ל כתב דברי רב הושעיא כמו שהוא הגירסא בירושלמי ברכות הנדפס מחדש עם פירוש מהר"ש סירליו וכן הוא הגירסא בהרא"ש והר"ן ואור זרוע גדול ובבעל העיטור הנ"ל ואם כן ודאי גם דברי רב הושעיא בפסיקתא כוונתו כן אף דהוא שם בלשון אחר, ועוד דבירושלמי שם ושם ר' יהושע בן לוי אמר סתמא צריך לקדש בביתו ומפרש גם כן כדרב הושעיא עיין שם]: