משיב צדק, בדין סוכה בשמיני עצרת ס״ד

וקצת יש לדייק כן מלשון קושית הירושלמי שם בריש פרק ד' דתענית דקאמר וישא את כפיו ואל יתפלל מצאנו תפילה בלא נשיאת כפים ולא מצאנו נשיאת כפים בלא תפילה עד כאן, ומה שכתב בקרבן עדה שם דרצה לומר מנא ליה דמתפללין ארבע, דחוק קצת דמלבד דיש לומר דוגמא דמוסף ומנחה דעל כרחך לתפילות קאמר ולא לזמני היום, בלאו הכי הלשון וישא וכו' משמע דהקושיא שיעשה כן ולפי דבריו דהקושיא רק אשמע מינה דקאמר דדילמא באמת היו עושין כן הוה ליה למימר ודילמא נושא כפיו ואין מתפלל ולא שיעשה כן:

ומה שכתוב בגליון [שבדפוס זוטאמיר] שם לפרש אתפילת ערבית עיין שם לא מחוור כלל דממה שאמר דאין בלילה אבל ביום מבואר דמשום לילה הוא, וגם הא דלא מצאנו וכו' דקאמר לא מתיישב בתפילת ערבית דיש תפילת ציבור ומה בכך דליכא חזרת ש"ץ ומאי לא מצאנו דקאמר על זה והיכן ראוי למצוא זה, וחזרת ש"ץ לא נמצא בכתוב אלא בדברי חכמים והקושיא אחכמים ובודאי במשנה לא מצינו אלא אלו ארבעה פעמים ולא בתפילת ערבית ואם כן לפי דבריו התירוץ הוא הקושיא עצמה, והעיקר כפירוש הפני משה דהקושיא אמאי בארבעה תפילות הללו דוקא:

אלא דמה שכתב אתפילות גם כן דחוק דכי כל היום כולו יעמוד לברך וכמו שכתב הלבוש דמהאי טעמא סגי בפעם אחת ודי דקתני ארבעה פעמים ומהיכי תיתי לומר עוד יותר שלא בתפילה, ויותר היה לו לומר הקושיא אשלושה פרקים כיון דבאותן פרקים נושאין כפים ארבעה פעמים גם בפרקים אחרים אף דליכא כל כך תפילות בלא חשש שכרות ישאו בשאר ארבעה פעמים בלא תפילה, ומכל מקום יש לדקדק אי דבר זה תקנת חכמים ומן התורה אין צריך אלא פעם אחד והם תיקנו בכל תפילה מה שייך להקשות וישא וכו' ומהיכי תיתי ישא גם בלא תפילה, ואי הקושיא אחכמים דלא ידעו טעם למה תיקנו בתפילה דוקא היה לו לומר ולמה נושאין כפים בתפילה ולתרץ לפי שמצאנו נשיאת כפים בתפילה או בעבודה ולא להקשות וישא וכו' ולתרץ דלא מצאנו וכו' ומהיכי תיתי עוד להוסיף לישא יותר כלל, וגם לפי מה שכתבתי להשוות להני פרקים לא שייך להקשות אתקנת חכמים דהם השוו מדותיהם ותקנתם דנשיאת כפים יהיה בתפילה:

אבל לפי מה שכתבתי דהוא רשות דמצוה הך מצוה צריך לומר דהוא מסברא כיון שהקב"ה חפץ בברכת ישראל דמברך מברכיהם כמו שאמרו (חולין מ"ט סוף ע"א) מואברכה מברכיך (בראשית י"ב, ג') ועיין שם בתוס' ד"ה ואברכה דאפילו עכו"ם מירושלמי דברכות [עיין שם בסוף פרק ח' איתא מקרא דמברכך ברוך (בראשית כ"ז, כ"ט)], ולאו דוקא נשיאת כפים דחובה רק דתורה בחרה כהנים לברך וכה תברכו הוי קפידא בברכות אלו דוקא, ועל כל ברכה אחרת יש בל תוסיף אבל אותן ברכות כמה פעמים אף דחיובא ליכא רק פעם אחת מכל מקום מצוה מיהת קעביד דמברך ישראל כיון דלא אשכחן בהדיא קפידא דטפי לא, ולפי זה אפילו שלא בשעת תפילה נמי, והיינו דפריך וישא וכו' כיון דהוא רשות הרי לרשות יוכל גם בשאר פרקים וכמה פעמים שירצה והכל רשות דמצוה ומה ראו לומר אתפילה כיון דליכא תקנת חכמים בזה רק רשות דמצוה דמן התורה מהיכי תיתי לחלק בזה בין שעת תפילה:

ועל זה אמר מצאנו וכו' ולא וכו', ונראה דכוונתו לקראי דמייתי שם אחר כך מישעיה (א', ט"ו) בפרישכם כפכם דמסיים גם כי תרבו תפילה ובדברי הימים – ב (ל', כ"ז) ויברכו וגו' מסיים ותבוא תפילתם הרי סמוכה לעולם נשיאת כפים לתפילה, ולא מצינו בשום מקום במקרא נזכר נשיאת כפים בלא תפילה כמו שנמצא תפילה בלא נשיאת כפים [ומשום הכי מזכיר גם זה] שמע מינה דאין מקובלת אלא כשסמוכה לתפילה: