מנורת המאור, אור עולם ג׳

א

פרק שלישי, בענין התשובה

ב

לעולם יראה אדם עצמו כאלו הוא מחצה זכאי ומחצה חייב. עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עשה עבירה אחת, אוי לו, שהכריע את עצמו לכף חובה, שנא' וחוטא אחד יאבד טובה הרבה, בשביל חטא אחד איבד זה טובה הרבה.

ג

לעולם יראה אדם עצמו כאלו נטה למות. שאם יעשה מצוה אחת, כל עונותיו נמחלין, ואם יעבור עבירה אחת, אין כל זכיותיו חשובין למאומה.

ד

לעולם אל ידון אדם את עצמו שהוא חוטא. שאם יחשוב בעיניו שהוא חוטא, לא יקשה בעיניו לעשות עבירה, כי יאמר, הואיל והוא חוטא, מה תוסיף עבירה זו על כל פשעיו. ושנו חכמים ואל תהי רשע בפני עצמך.

ה

לעולם יהיה אדם מפחד וירא מחרונו של הב"ה, מפני עונותיו, ויחזור בתשובה שלימה, ויבקש סליחה וכפרה מאת הב"ה.

ו

לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, שנא' רגזו ואל תחטאו. אי אזיל, מוטב, ואם לאו, יקרא ק"ש, שנא' אמרו בלבבכם על משכבכם. אי אזיל, מוטב, ואם לאו, יזכור לו יום המיתה, שנא' ודומו סלה.

ז

לעולם יצר, תינוק, ואשה, תהא שמאל דוחה וימין מקרבת.

ח

לעולם אל יטיח אדם דברים כלפי מעלה, שהרי אדם גדול הטיח דברים כלפי מעלה, ואיטלע.

ט

לעולם יראה אדם עצמו כאלו קדוש שרוי במעיו, שנא' בקרבך קדוש.

י

לעולם לא יביא אדם את עצמו לידי נסיון, שהרי דוד, שהביא את עצמו לידי נסיון, ונכשל.

יא

לעולם לא יהלך אדם במקום סכנה, ויאמר אולי עושין לי נס, שמא אין עושין לו, ואם עושין לו, מנקין לו מזכיותיו.

יב

לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן. אמ' רב יוסף, מאי קראה, כסדום היינו לעמורה דמינו, מה כתי' בתריה, שמעו דבר ה' קציני סדום האזינו תורת אלהינו עם עמורה.

יג

לעולם יהא אדם שמח בייסורין. א"ר יהושע בן לוי, כל השמח בייסורין בעולם הזה מביא ישועה לעולם, שנא' בהם עולם ונושע.