מי השלוח, חלק ב, ליקוטים מנביאים, ספר ישעיה נ״א

הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם וגו'. שמצד מערכת הבריאה היה אברהם אחד ולא היה ראוי להוליד כדאיתא בגמ' (שבת קנ"ו.) נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן מכל מקום נשתנו עליו סדרי בראשית ומזה נקראה ששורשו הוא למעלה מכל מערכת הבריאה ואף שלא היה לו עדיין זכות אבות ותורה ומצות, מזה קל וחומר שינחם ה' חרבות ציון שכבר היתה בנויה והשי"ת שכן בה בקביעות ולישראל יש זכות אבות ותורה ומצות, קל וחומר שירחם ה' עליהם, שבמקום ששכן שם ודאי יושיע שלא יכבה נרו לעולם ועד וכמו שנתבאר בחלק זה (פ' עקב).

ואשם דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך. היינו כשהשי"ת משים דברי תורה בלב האדם מכסהו בלבוש הנראה היפך מהדברי תורה הנמצאים בשורשו כמו שיצחק אבינו אשר ממנו יהיה כל הישועות לעתיד כדאיתא (שבת פ"ט:) ועל הלבוש היה מדתו מדת גבורה כמו שאיתא בזה"ק (שלח קע"ג:) מצפון תפתח הרעה ובצפון מחי דמתאן נפקי כל דינין וכל גזירין קשיין וביה שרי כל אגר טב וכל טובו דזמין קב"ה למיהב לישראל, וכן ביעקב שכתיב עליו (בראשית כ"ה,כ"ז) ויעקב איש תם ועשו אמר עליו (שם כ"ז, ל"ו) ויעקבני זה פעמים שעל הלבוש נראה שהיה רמאי, וכן משה רבינו כתיב עליו (במדבר י"ב,ג') והאיש משה עניו מאד מכל האדם ודתן ואבירם אמרו עליו (שם ט"ז,י"ג) כי תשתרר עלינו גם השתרר, שכל לבשו שנתראה הוא היפוך מפנימיות שורש נפשו, כדי שתמיד יהיה לו עבודה, שבאם האדם בשורש לבו הוא ענו ועל הלבוש הוא גאה אזי צריך לזכך את לבושו שעל ידי עבודה יגיע לשורשו למדת ענוה. וזה הוא ואשם דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך בלבוש הנתראה להיפוך מהדברי תורה הנמצאים בשורש נפשו, והאדם הרוצה לידע תכונת שורש נפשו יוכל להכיר ממדותיו הנראים לעין ידע כי שורשו הוא היפך ולכן ברא אותו השי"ת בלבושים הפכיים, כי השי"ת רוצה בפעולות אדם שיעבוד להשי"ת בכח עצום, ועל ידי עוצם עבודתו ותפלתו יגיע לשורש נפשו, ולכן צריך האדם לחשוב דרכיו קודם שיבואו מדות הנתראים על הלבוש לתוך לבו, כי אם יתרשל האדם בזה יוכלו לבוא המדות האלו ללבו ויהפכו שורשו.