א
דין איסור סיכה ואיסור נעילת הסנדל ביום הכיפורים:
אסור לסוך ואפי' מקצת גופו ואפי' אינו אלא להעביר הזוהמא אבל אם הוא חולה אפי' אין בו סכנה או שיש לו חטטין בראשו ומחמת זה הוא סך מותר:
ב
אסור לנעול סנדל ואפי' על רגל א' [עיין בעט"ז בשם הרמב"ם שכ' דאסור כמו שאסור להושיט אפילו ידו אחת במים] או מנעל של עור אפי' קב הקוטע וכיוצא בו אפי' של עץ ומחופה עור אסור ואפי' מקצתו מחופה עור ואפילו רק השוליים של עור אסור (עיין בסימן תקנ"ד סק"ז בט"ז ובמג"א ס"ק ט"ז בשם משפטי שמואל) ויש מחמירין אפי' בשל עץ לבד אבל בשל גמי או של קש או של בגד או של שאר מינים מותר לצאת בהם ומ"מ בלא שום צורך כלל יש להחמיר שלא לצאת באנפלאות של בגד ואם הוא מפונק קצת וקשה לו לעמוד על הארץ יחף מותר לצאת בהם לעת הצורך אפי' לר"ה וכ"ש במבוי שאינה מעורבת אבל לנעול מנעל ממש אפי' לצורך מצוה אין להתיר ואם הוא איש מצונן שמזיק לו לילך יחף מותר לו לילך בסנדל שאין לו עקב ומותר לעמוד ע"ג כרים וכסתות של עור אפי' בקשי' שלפעמים יש לו כאב ברגל ויש שהצינה מזיק לו אך בשעת התפלה שמתפללים בעמידה אסור לעמוד על שום דבר שנראה כמתגאה:
ג
החי' כל שלשים תנעול הסנדל וכן החולה אעפ"י שאין בו סכנה ואם אין בו צורך כ"כ יש להחמיר (עיין א"ר שדעת הב"ח לאסור אף שכנה"ג מתיר' ויש ראי' לדברי הב"ח ע"ש) וכן מי שיש לו מכה ברגליו ומותר לנעול אם מצוין שם עקרבים או שאר דברים הנושכים.
ד
אם ירדו גשמים ויש בארץ רפש וטיט ורוצה לילך לבהכ"נ או שהולך מבהכ"נ לביתו ואף שהולך באנפלאות יש לו צער לילך ברפש וטיט מותר לילך במנעל במקום שיש רפש וטיט ומ"מ יש לו לנעול סנדל בלא עקב ולא מנעל או יהפוך ימין לשמאל אם יש חילוק בין ימין לשמאל ובמקומות שאין שם רפש וטיט ואינו איסטניס דהיינו איש מצונן ילך יחף וישמור רגליו שלא יציג אותם במי גשמים ואם בדרך הלוכו נטנפו רגליו רשאי לרחצם במים להעביר הלכלוך במבואר בסי' תרי"ג ואפי' מי שבא בדרך ביוה"כ אסור לנעול מנעל ואפי' אם הולך ברחובות שיש שם א"י וילעיגו עליו ויש מתירין בכיוצא בזה בט"ב מ"מ ביוה"כ שאסור לנעול מנעל מן התורה אין מקום להתיר בשביל זה:
מטה אפרים
רשיון: Public Domain
מקור: he.wikisource.org
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…