א
דין מי שאינו בקי בתקיעות ובסדר מוסף:
מי שאינו בקי בתקיעות ולא בדר מוסף ולפניו שתי עיירות באחת בקיאין בתקיעות ולא בתפלת מוסף ובאחת בקיאין בתפלת מוסף ולא בתקיעות הולך למקום שבקיאים בתקיעות אפילו אם של מוסף ודאי ושל תקיעות ספק ואף ביום שני של ר"ה יש לעשות כן אם אותן שבקיאים בתקיעות אין יודעין רק סדר אחד ילך שם שזה ג"כ בכלל ספק אך דוקא אם יודע שאותו סדר הוא ידוע להם בודאי אבל אם מסופק שמא אין יודעין כלל או שמסופק אם יש להם שופר וברור לו שעכ"פ אין יודעין יותר מסדר אחד ואותן שיודעין תפלת מוסף שאע"פ שתקיעות מוסף הוא מן התורה וברכות הוא מד"ס. מ"מ מקום התקיעות הוא ס"ס שמא אין יודעין כלל או אין להם שופר ואת"ל יודעין כיון שעכ"פ אין יודעין יותר מסדר אחד הרי הוא ג"כ ספק שמא אינו יוצא ידי חובתו בזה. וכיון שבמקום שיודעין הברכות יצא ידי ודאי דרבנן ומקום התקיעות יש ס"ס יש לו לילך לקיים ודאי דרבנן:
ב
אם יכול לילך למקום שמתפללין ויש שהות ביום שישמע אח"כ תקיעות במקום שתוקעין ילך תחלה למקום שמתפללין ומקיים שתי המצות שכל היום כשר לתקיעה משא"כ אם ילך תחלה למקום שתוקעין אף שיש שהות ביום שיוכל להגיע למקום שיודעין הברכות והם ימתינו עד ביאתו ויהיה יוצא בתפלתו מ"מ יתאחר אחר שבע שעות על היום ותפלת מוספין אין לאחרה לכתחלה עד אחר זיי"ן שעות אבל אם יכול להגיע לשם קודם זיי"ן שעות ילך תחלה למקום שתוקעין לפי שנכון יותר שישמע התקיעות קודם תפלה:
ג
אם יש בעיר אחת שופר ורוצה לילך למקום שיודעין הברכות ולשלוח א"י שיביא לו השופר לשם והוא חוץ לתחום מותר לילך למקום שיודעין להתפלל הברכות ולשלוח א"י אחר השופר לפי שהוא שבות דשבות. ואף שאם לא היה הולך למקום שמתפללים היה יכול לילך בעצמו למקום שתוקעין מ"מ היה צריך לדחות הברכות שהם דרבנן ויש לדחות שבות דשבות במקום מצוה דרבנן ואם יש בידו לילך מעיו"ט ולהגיע ביו"ט במקום שיש שופר ואם ילך למקום שמתפללים ויצטרך להביאו לשם ע"י א"י יהיה חו לי"ב מילין שהוא שבות גמור ילך למקום שתוקעין אע"פ שלא יוכל להתפלל שאז יהיה אנוס בדרבנן בשב ואל תעשה משא"כ כשישלח אחר שופר יעבור על שבות דרבנן בקום ועשה:
מטה אפרים
רשיון: Public Domain
מקור: he.wikisource.org
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…