מחזור ויטרי, פרקי אבות ד׳:י״ג

ר' יהודה אומ' הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון:

הוי זהיר בתלמוד לידע ולהבין דקדוקי המצות. שאם שגגת בתלמוד והוריתה שלא כהוגן חשובה היא עליך אותה שגגה כזדון. שנפרעין ממך כאילו עשית במזיד מפני שהיה לך ללמד יפה ולא למדת. וכן מפורש בפ' אילו מציאות והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם. הגד לעמי פשעם. אילו תלמידי חכמים ששגגות חשובות להם כזדונות. ולבית יעקב חטאתם. אילו עמי הארץ שזדונות חשובות להם כשגגות. פשעים. אילו המרדים. וחטאים. אילו השגגות. כדמוכח ביומא פ' בתרא:

ר' שמעון אומ' שלשה כתרים הן, כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות וכתר שם טוב על גביהם:

שלשה כתרים הן. ג' זֵרים הן. כמו ששנינו במס' יומא. זר זהב שבארון סימן לכתר תורה שבו. וזרו של שלחן סימן לכתר מלכות. שלחן של מלכים. זרו של מזבח סימן לכתר כהונה. זרו של ארון. ועשית זר זהב למסגרתו סביב. זר מזבח כת' כמו כן. ועשית לו זר סביב. תשמיש המזבחות. כהנים זוכים במתנותיהם. זר שלחן. דכתיב ועשית זר זהב למסגרתו סביב. הוא סימן לכתר מלכות. ששלחנם גדול וחשוב משאר שלחנות. וכהנים זכו משלחן גבוה. וכתר שם טוב עולה על גביהן. על ידיהן בא שם טוב לאדם. אם נזהר בהם כמידה וכשורה. ונוהג עצמו כדין. שהרי עסק בתורה לשם שמים. נמצא שמביא שם טוב עליו. ואומר אשרי מי שיצא זה מחלציו. ראו פלוני שלמד כמה מצות קיים. וכן כהן הזהיר בעבודתו ומזורז שלא להביא קדשים לבית הפסול יוצא עליו שם טוב על כך. וכן מלך המושל בעמו ומנהיג את בני דור בצדק ומשפט יוצא עליו שם טוב: על גביהן. כמו היו עושין אילו על גב אילו. דמסכת ביצה. וכמו מטבילין על גבם. כך קבלתי. ולי נראה על גביהן. למעלה מכולן. שאין לך בהם מתקיים בלא טוב שאם אינו נוהג עצמו כדין ואם אינו קונה שש טוב הכל מבזים אותו. ונמצא כתרו בטל. ועוד כת' טוב שם משמן טוב: