מחזור ויטרי, סדר מנחה ק׳

ק.
מי שיש לו לעשות דבר ויודע שלא יפנה למנחה יתפלל תפלת המנחה משש שעות ומחצה ולמעלה. שכך שנינו איזו היא מנחה גדולה משש שעות ומחצה למעלה. ת': הגיע שעה המנחה כשבא לבית הכנסת אומ' ואני ברוב חסדך: ופותח בתהילה: ושליח ציבור עומד לפני התיבה ואו' קדיש עד דאמירן. ועומדי' על רגליהם ומתפללים י"ח. ואחר תפילתם פותח החזן באבות וגבורות וקדושה. כמו ביוצר. ואינו אומר ברכת כהנים. שכן (שנינו בפרקא קמ') [מצינו בפרק ד'] דתענית במנחה לא ישא כפיו ת'. מחמת שכרות. ואמרינן בעירובין פ' הדר. א' רבה בר [רב] הונא שתוי אל יתפלל ואם התפלל תפילתו (תועבה) [תפלה]. היכי דמי שתוי היכי דמי שיכור כל שאינו יכול לדבר בפני המלך. (שתוי) [שיכור] מקחו מקח וממכרו ממכר. ואי עבר עבירה דמיחייב קטלא קטלינו ליה מלקות מלקינו ליה. ושיכור שאמרו שעברו יין. (דלא) וידע מאן יהיב ומאן שקיל. ולא כשכרותו של לוט. אבל הגיע לשכרותו של לוט פטור מכלום: ולא מיבעיא שיכור דאסיר (לעלויי) [לצלויי] אלא אפילו איניש הטריד ליה דעתיה לא מיבעי ליה לצלויי עד דצילא דעתיה. דאמר רב חייא בר אשי אמר רב כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל. ובעידנא דרתח איניש (איניש) לא מיבעי לצלויי עד דניח. דר' חנינא ביומא דרתח לא מצלי. דאמר מר בצר אל יורה. ת': ולאחר ברכת השלום נופל על פניו בצדו השמאלית. דכת' (שיר השירים ב׳:ו׳) שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני. בבתחינה. בב'ר: ובנפילת אפים מבקש רחמים הוא והציבור: רב ששת כי הוה יתיב (בתענינו) [בתעניתא] בתר דמצלי א' הכי:

רבון העולמים ואדוני האדונים האל הגדול הגיבור והנורא רחם עלינו. שאנחנו עבדיך ומעשה ידיך בשר רימה ותולעה. מה אנו ומה חיינו מה חסדינו מה צדקינו מה כוחינו מה גבורותינו. מה נאמר לפניך י"י אלהינו ואלהי אבותינו הלא כל הגיבורים כאין לפניך ואנשי השם כלא היו וחכמים כבלי מדע ונבונים כבלי השכל כי רוב מעשהו תהו וימי חיינו הבל לפניך: ומה נאמר לפניך י"י אלהינו ואלהי אבותינו כי אנחנו הרשענו ואין בנו כח לעשות חובותינו לפניך ולא כהן גדול לכפר על חטאותינו. ולא מזבח להקריב קרבן ולא בית קדשי הקדשים להתפלל שם. אלא יהי רצון מלפניך י"י אלהינו שתהא תפילתינו שאנו מתפללים לרצון ותחשב לפניך כפרים וכבשים כאילו הקרבנום על גבי המזבח ותרציני:

רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שרצונינו לעשות רצונך אבל שאור שבעיסה מעכב. יהי רצון מלפניך י"י אלהינו שתשמיד ותכניע ממנו יצר הרע והשפילהו והכניעהו והרחיקהו ממאתים וארבעים ושמונה איברים (שנו) [שלי] ואל יכשילני בדרכך הטובים ותן לבי בתורתך וביצר טוב וחבר טוב לשמור חוקיך ולעובדך בלבב שלם:

רבון העולמים יהי רצון מלפניך שתהא תורתך אומנותי ולא אשנה בה ואל תצריכני לידי מתנות בשר ודם מפני שמתנתם מעוטה וחרפתם (מדוכה) [מרובה] שבעינו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה כל ימינו: הראינו י"י חסדך וישעך תתן לנו: רבון העולמים ואדוני האדונים עזרני וסמכיני וסייעיני בפרנסתי ובפרנסת בני ביתי ואל תביישיני ואל תכלימני לפניך ולא לפני בשר ודם: י"י שמעה י"י סלחה י"י הקשיבה ועשה אל תאחר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך: רבון העולמים חטאתי לפניך יהי רצון מלפניך י"י אלהינו ואלהי אבותינו שתתן לנו חיים ארוכים לב טוב ורוח נמוכה וחלק טוב ונפש שפלה וחבר טוב. ואל יתחלל שם שמים בנו ואל תעשינו שיחה בפי הבריות ולא תהא אחריתנו להכרית ותקוותינו למפה נפש. ואל תצריכני לידי מתנות בשר ודם ולא לידי הלוואותם ואל תמסור מזונותי בידי בשר ודם. ותן חלקי בתורתך עם עושי רצונך ובנה ביתך ועירך והיכלך ועזרתך במהרה בימינו: מהר ענינו ופדינו מכל גזירות קשות והושע ברחמיך הרבים ימינו ומשיח צדקך ועמך: ועומדין הציבור והשליח ציבור ואומ' בלחש. ואנחנו לא נדע מה נעשה. כו' ואו' קדיש. כו' שצריך להפסיק בין שתי התפילות קדיש שלם. ת' מצאתי מה טעם נהגו לומר והוא רחום בתפילת ערבית על שם המקרא צדק ילין בה. מעולם לא לן אדם בירושלים ובידו עון. כיצד תמיד של שחר מכפר על עבירות שנעשו בלילה. ותמיד של בין הערבים על עוונות שנעשו ביום. וכנגד בן אנו אומרי' והוא רחום כלומר בזמן שבית המקדש קיים היו תמידים מכפרים ועכשיו שבית המקדש חרב ואין לנו תמידים וזבחים אלא תפילה הק' שהוא רחום יכפר עון בשביל התפילות שהן כנגד התמידים וגם בתפילת השחר אנו אומרים והוא רחום בסדר קדושה. כל חמתו. כלום מחמתו. כמו ולרש אין כל (שמואל ב יב). אין לשפחתך כל בבית (מלכים ב ד):