מחזור ויטרי, הלכות שחרית מ״ו

מו.
חצות לילה כשישר' עומד לעסוק בתורה נוטל את ידיו ומברך על נטילת ידים ואשר יצר כו' אם נפנה. וכל הברכות שלאחריו ומברך על התורה. ואיזהו מקומן. ור' ישמעאל. וכשהולך לבית הכנסת להתפלל תפילת יוצר מתחיל בריבון העולמים ולא בעי לאיניש למיבטל ולאשתמוטי מקידושא ומיהא שמיה רב'. דמילת' רבתי היא קדם הק'. ומאי רבותה. דתנן רשב"ג אומר מיום שחרב בית המקדש אין לך יום שאין בו קללה. ולא ירד טל לברכה וא' רבא בכל יום ויום מרובה קללתו משל חבירו. דכת' (דברים כה) בבקר תאמר מי יתן ערב (מערב) [ובערב] תאמר מי יתן בקר. הי בקר אילימ' דלמחר. מנא ידע מאי הוי אלא דחליף. ועלמ' אמאי מקיים אקידושא דסידרא. ואיהא שמיה רבה דאגדתא. שנ' (איוב י׳:כ״ב) ארץ עיפתה כאן כמו אופל צלמות ולא סדרים ותופע כמו אופל. טע' דאין סדרי' ובשביל כך ותופע כמו אופל. ומאי סדרי' קדושה דסידר': ושאילו מקמי רב צמח ראש ישיבת גאון יעקב בישיבה. הוא פומבדיתא: מהו שיאמר קידושא דסידרא אם קורא. והשיב כן אם תלמיד חכם הוא יעסק בשמעת' דגיד הנשה. כגון שלש כיתות של מלאכי השרת אומרי' (שירת) [שירה] בכל יום. שיש בה דברי קדושת הק'. ואם אינו תלמיד חכם יעסוק במקרא. פסוק שיש בה קדושה. כמו (ישעיהו ו׳:ב׳) שרפים עומרים ממעל לו. ומאי טע' של חכמים שאו' ומודה כך. כלומר תפילה זו וסדר זה נביאים הראשונים תיקנוה. וזקנים הקודמונים תקנו לומרה בקהל. ויחיד לא (תשיג) [ישיג] גבול (כקהל) [הקהל]. לפי שכל דבר שבקדושה אינה פחות מעשרה. הילכך יאמר מקרא או תלמוד שפירשנו ונמצאת אתה אומר (מלא) [ממילא]. ויש חכמים שאומרים כיון שהן מקראות אומ' ומה בכך. הילכך נהגו יחיד האומר קידושא דסידרא שיהא קורא הפסוקים כדרך שהתינוקות קורין לפני רבן: