א
תע.
אחד מן העדים לוקח כנף בגדו ונותן ביד החתן. דעד הוי במקום כלה. שהיא כמו לוקח. ומוקמינן הילכתא כמאן דאמר בפ' הזהב קונין בכליו של לוקח. ונפקא לו קנין כלי משלף איש נעלו ונתן לרעהו. והחתן מקנה לה כל תנאי הכתובה על ידי שהעד נותן לו כנף בגדו בידו. ובועז נתן נעלו לגואל: וצריכין העדים לראות בכתובה כדי לידע התנאי ואם אין פנאי לכך שואלין לחתן סכום ותנאי של כתובה. או ל' ליט' או ק'. ומקנה להם. והם הולכין וחותמין בכתובה. ואם אין להם שהות לחתום בו ביום שקנו. יכולין לחתום כל זמן שירצו. שלא אמרו שצריך חתימת בו ביום אלא בגט. דתנן נכתב ביום ונחתם בלילה פסול. נכתב בלילה ונחתם ביום כשר. דחד יומא הוא. אבל לענין שאר שטרות וכתובה יכולין לחתום כל זמן שירצו אלא שלא יהו מרננין קרובין הכלה שאינן בקיאין בדבר חותמין בו ביום. משום שנאמר הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך: והמברך ברכת אירוסין מברך בתחילה בורא פרי הגפן ואחר כך ברכת אירוסין. ושותה המברך. וטועם החתן. ומטעים לכלה. דקמקדש לה בנויה דכסא: יכנסו לחופה וישוררו לפניהם. נשמטים משם בעלי אסיפה. או לסעודת אירוסין. או לשום הפלגה שלא לברך ברכת נישואין עם אותו כוס. ושלא לעשות מצות חבילות חבילות. שלא לומר שתי קדושות על כוס אחד. לאחר זמן יאספו שנית ויביאו כוס שני. ויברך עליו ז' ברכות. שותה המברך ושותין החתן והכלה. ויזמרו להם בחופה. יביאו עדים ומקנה החתן בסודר אחד מן העדים לכלה את הכתובה. ויחתמו הם על הקנין הזה ולא על הקידושין. שהכל ראו ושמעו בקידושיה. ואין להם שטר וחתימה אלא על הממון. ויתקיים השטר בחותמין. ואין עד אחד חותם את חבירו. שאם תבא לגבות צריך להזכיר חתימת יד שניהם. ואם חתם אחד את חבירו אין ב"ד גובין על ידיהן אלא כל זמן שהדור קיים. וזכורין המעשה. ואם לא קנו מידו באותה שעה יהא זריז ונשקד להקנות להם טרם ישכבון. שלא ילינו בלא כתובה. והם יחתמו לעצמם. דאינהו שליחותא דידה קא עבדי. וקיימא לן כרב דקונין בכליו של קונה. לפיכך מקנה החתן את הכתובה לכלתו בסודר העדים: ואם בא לארוס ולכנוס בבת אחת אפילו קידש על ידי שליח יחזור ויקדש. ועל מעשה עצמו תאמר ברכת אירוסין וישתה. ויקדש לה. והשאר ישפוך. וימזוג בו עוד ויברך עליו ז' ברכות. ישתה. וישקה. וישפוך. ומטיח הכוס של זכוכית בכותל ושוברו. משום דכת' בכל עצב יהיה מותר. ועוד כת' עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה. במקום גילה שם תהא רעדה. וזורקין עליהם חטים לסימן ברכה. פרו ורבו בהצלחת כל טוב. וחלב חטים ישביעך. ומה שנהגו לתת אפר בראש חתנים. שנאמר אם אשכחך ירושלם כו'. אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי. וזהו שכת' לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר: ומושיבין אותם בכילה ומשוררים לפניהם קול ששון וקול שמחה: ישמח חתן בכלה: עתה יזכה לחמשה קולות:
מחזור ויטרי
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…