מחזור ויטרי, הלכות נישואין תפ״ד

תפד.
רשות לחתן מר' שמעון הגדול:

מרשות שוכן עד וקדוש המחולל ארץ ותבל. שוקל במאזנים יחד עלות המה מהבל. מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים מכבל. מעביר שבט הרשע מגורל צדיק ומחבל. עיתים זכו יכשירם שוש כעל פי הנבל. ופעם לטורדם כשוכב בלב ים ובראש ^(ב)גליון כת"י: פ"ה במשלי והייתי כשוכב בלב ים וכשוכב בראש חבל. תורן הספינה שקורין מסט. שהוא נוח ליפול ממנו. חבל. וקשה לזווגם כקריעת ים סוף לחפושי סבל. נעזרים זה מזה ומשניהם בית להזבל. נוסף שמו בשמם יישובם עשר להגביל. בין שתי אישות להפיג חומם מההבל. בשלה העדיף בצירוף לוהט לח ונובל. רשם הוד הנזכר מניחם להדריכם שובל. רוב הון נחלת אבות וממנו זוג נאה ומתקבל. יחד מאחם ומחברם בדבק זוג ועינבל. יראו זרע ויציצו ויפרחו על פני תבל. צור לכבודו בראם עול מוראו להסתכל. צאן ידו השריש מעמים כתרומת מעשר מתבל. חיסנם קדושות וטהרות להתנשא מהתנבל. חיילם במשמרת מלהשמץ כמטהר וטובל. קניינים שלש וברכות שבע לכרבל ^(א)גליון כת"י: בילמדנו כרבלתהון אילו הטליתות שעוטפין בהן.. קרואים לזמן במסיבת ^(ב)גליון כת"י: כירה כמו ויכרה להם כירה גדולה. כירה ^(ג)גליון כת"י: ולהטביל פיהם ביין חשוב שמביאין ממנו נסכים וכמו ששנינו בפ"ט מונחות אין מביאין מן הדליות אלא מן הרגליות, פי' גפנים נמוכים. רגל להטבל. חלות פני אל בשביעי בבית הוועד לקבלי זה חתן יקיפיהו שושבינין כבטליאר מהתבלבל. קרוא בנתונה מימין בלפידים וקול היובל. ברך שם הנכבד והנורא נושא ועושה ממלט וסובל. תת לו הודייה ושבח שזיכהו לזה חבל. וכן יראנו בשיכנו בין כתיפי אבי אשבל. ראות בקיבוץ גליות ובהמלט יושבת בת בבל. התגדל והתקדש שמו על ידי זרובבל: ומרשות שלומת אומן חקוקה בחרות מושבת בין נגידים ומרבה בשררות. עוסקיה והוגיה. נקראים בני חירות. ומגנת ומצלת מכל טנף וזרות. נותנת לויית חן לראש ופאר וצפירות. בשלה שוט הרים ונהרים וקבל גירות. ראשה [וסופה] חסדים ותמות וישרות. יקרה מפנינים ומכל תכונה ועשירות. צרופה בעליל שבעתים ומלאכתה במהירות. חושבת לומדיה ממנדא בלו והלך ואנפרות. קדושה ופרישות בה וטהרה וכשירות. נתיבותיה שלום ומנופת מתוקה בלי מרירות. מקרבת אהבה ומרחקת איבה ותחרות. עץ חיים היא ורפאות לדורשיה בחקירות. כדבר שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר: ומרשות שותי מימיה ומסתפקין מבארה. שואבי מעיניה ומתעדנין בשארה. מושלי מכמניה ומהלכין לאורה. מתהללין בהדרה ומתנשאים בפארה. עושין מלאכתה ומתאבקין בעפרה. עורכי הוריותיה ומשננין בספרה. ואין נהנין בכבודה ולא בכתרה. ולא יעשוה קרדום ולא עטרה. נושאים ונותנים במלחמתה שערה. נמתקים בדובשה ובצפיחית יערה. בקיבוע עתים יום יום להתאזרה. בצדקם דוחים בל צרה ועברה. רצים כצבי וכארי להתגברה. ידדון שינה מעינימו להתעוררה. יהגו בתושייה בשפה ברורה. צדקתם עומדת לעד להשמרה. צפות וחזות באיספקלריה המאירה. חכמות יורו על פי התורה. חן בשפתותיהם לאסרה ולהתירה. קרנם ירום בכבוד ותפארה. קדוש ישר' יושיעם מכל צרה. ויוציאם מאפילה לאורה. ויבא משיח צדקו אמן במהרה: ומרשות שארית עם קודש הנועדים הנה. מליאים מצות כרימון ומשאם ומתנם באמונה. עושים ומעשים ביראת שדי להאמנה. וחרידים בכל דבר מצוה להזדמנה. נקראים בני אל חי ונבחרים לו למנה. באים לבית התפילה להפיל תחינה. רגילים לנטול חסד לחתניהם ביום חתונה. יזכו לחמשה קולות הנשמעים בגיל ורינה. צור ישר' בעת ישיב שבות הארץ כבראשונה. חפוץ זבחי צדק ועולה מדושנה. וקרית חנה על מכונה לחדשנה. וברשותם עמוד ר' פלוני מתוך עדת מי מנה. ועמוד אצלי על מגדל עץ העשוי לדבר כתיקנה. ושושביניך ילווך זמירות לטונה. וברך תחילה וסוף ברכה הגונה. ויקרא פרשה קטנה בעדות נאמנה: עמוד. עמוד. עמוד. ר' פלוני בר' פלוני החתן וברך את השם הגדול אלהים אל אמונה. וכל העם יענו אחריך אמן כי גדול שבר אמונה: ויעמוד הוא. ואחזת מרעהו. ואחר קראהו. מריעיו יכתירוהו: ויקרא בתורה: ואחרי כן יאמר החזן ברכות אילו שיסד ר' אליעזר בר' אהרן וידור החתן נדרים לכבוד התורה ולצדקה איש כמתנת ידו: