מחזור ויטרי, הלכות נישואין תפ״ב

תפב.
אמהות עת נכבשה. הבת הנאה. על ידי גילגול. לסונה הובאה. בתחילה בפה רך לסבלות הוצאה. סוף דבר בקושי חייה הותלאה: גיעגועיה שפכה לדודה קרוא תגר. בקטנותה אהבה קדם יצאה לבגר. דלו לו עיניה להוציאה ממסגר. היכולת בידו היות פותח וסוגר: הבין המארס כי בדין משתוקקה. וסימניה ביחלו וצמלו בתוך חיקה. ובקומתה גדלה ועמדה על פירקה. התחיל לתבוע בה ולהשלים חוקה: זמן עיתה הגיע להינשא ראויה. ואין להפריז נזמיה קישוריה ועדיה. חוייב בה חתן בשארה וכיסוייה. ועונתה ורפואתה ופירקונה משבייה: טהרות הוחזקה מנהג הוריה לאלף. שמה ולשונה לא שינת בחלף. ידיה לא פירשה לאלילי סלף. וגן נעלה ומעיין חתמה מדלף: כראות חתן כי כלתו ממתנת. ולא בגדה היות לזר מתחתנת. להצילה נתעודד כי בבריתו נאמנת. לקחתה מעריץ היות לחופה מזומנת: מושיעים צוה להשפט עם תנין. בלי רדות תמתו בעבודתו להאנין. נכחו אם יזין. לשוטט ולהצנין. ויאבדהו משאר ונכד עם נין: סרר בגאותו נצר נאלח ונתעב. לא אדע הדורך על במותי עב. עידנתיה במיטב הצלתיה מרעב. ועתה איך אשלחנה פן אהיה ללעב: פץ לא ענין. מה תדץ בזדון. למה תקשה עורף ותגרה מדון. צוה להשיב חפץ לבעל הפקדון. ואם תעיז מצח תורד לאבדון: חפצו המכות היות ממשמשות ובאות. בעת הוכה נשברה רוחו להכאות. רווחה בעת מצא הוסיף להלאות. עד נוגף בעשר ובמותי תחלואות: שיפר הבת במשבצות זהב מלובשות. ובירקרק חרוץ אברותיה מכובשת. תקף לשלחה כי בחפזון מגורשת. לחומצת בצק לא הספיק מלשת: שינה באיולת זיד יהיר וכסיל. מלוא קרוא אחריה מַטְבַּעְתַּהּ ^(א)גליון כת"י: מטבע שלה. להפסיל. עריצי לגיוניו אסף כאוסף חסיל. ונשפט הוא ואלהיו מסכה ופסיל: ברגבי ים צללו חיילי קמיי. חומות נוזלים קמו להעביר יקומיי. ואז מאז ציוני בדת חיכומיי. להזכיר קריאת ים סוף לילותיי וימיי: עוזר: לקריאת ספר תורה כהן קורא ואחריו לוי ואחריו חתן: ואם אין כהן. יקרא החתן תחילה: