ישמח משה, שמות ל״ו

עוד נ"ל לתרץ על קושיא זו של בעל עיון יעקב על הא דאמר אתם בכיתם בכיה של חנם וכו' (סוטה ל"ה ע"א). ועל פי זה יתורץ גם כן הקושיא שהבאתי לעיל, דאיך יתכן רוח הקודש בעצב של מגילת קינות. על פי דאיתא בפרשת דרכים (דרך הקדש דרוש שמיני) על המדרש (דב"ר פ"ז י') אם יש כאן אעברה נא (דברים ג כה), אין כאן סלח נא (במדבר יד יט). על פי הפסוק (דברים לג כא) כי שם חלקת מחוקק ספון, על פי הגמרא (סנהדרין ק"י:) למנוחה זו אינם באים וכו' (תהלים צה יא), עד כאן דבריו. ואם כן לפי זה אינו ממדת פורענות, רק הוכרח לטוב להם, שעל ידי זה יבואו דור המדבר לעולם הבא ודו"ק. ועל פי זה יתכן רוח הקודש מצד שמחה זו, כי לא דבר קל הוא דור דעה הלזו. ועל פי זה יש לפרש הפסוקים בהפטורה דנחמות דילן (ישעיה מ ב) דברו על לב ירושלים וכו' כי על ידי זה מלאה צבאה, והיינו (ישעיה מ ג) קול קורא במדבר פנו דרך ה', וק"ל.

ועל פי זה יתבאר הבאים ישרש יעקב, ר"ל הבאים בזמן הגאולה ישרש יעקב, שישרש בהם מדריגת יעקב על כל פנים לעמוד ביהודית בהתחזקות על כל פנים בעיקר האמונה לעמוד בכל הנסיונות בחבלי משיח ובמלחמות גוג ומגוג, ועל זה נאמר (ישעיה ד ג) והיה הנשאר בציון וגו', ואחר הגאולה יציץ ופרח ישראל כמ"ש, ומלאו פני תבל תנובה, ר"ל התנובה מזה דהיינו וימלא כבוד ה' וגו' כמ"ש, וכמו שנאמר (ישעיה יא ט) ומלאה הארץ דעה וגו'. וביאר הטעם (ישעיה כז ז) הכמכת מכהו הכהו, כמ"ש הרד"ק שם שהוא תמיה קיימת, דהיצר הרע שהוא היה המכה כמכהו הכהו, דהיינו גם כן בעת התגברותיו כמו שהיה בעת החטא, וכן אם כהרג הרוגיו הורג, ונקט שתי בחינות בינונים מוכים, ורשעים הרוגים והבן, בסאסאה בשלחה תריבנה, ר"ל בשלחה לזאת הרשעה כמ"ש (זכריה ה ח) ויאמר זאת הרשעה, דהיינו בימי המשיח אז בסאסאה דהיינו מדה כנגד מדה תריבנה, דהיינו התשובה יהיה אז ולא קודם.