ישמח משה, כי תשא כ״ט

והיה בעבור כבודי ושמתיך בנקרת הצור ושכותי כפי עליך עד עברי (שמות לג כב) והסירותי את כפי וראית את אחורי ופני לא יראו (שמות לג כז). בהקדים מ"ש המגיד מקאזניץ זצוק"ל על אמרם (סנהדרין ק"ג ע"א) חתר חתירה מתחת כסא כבודו וכו'. כי לפי כבודו ית' אינו ראוי שיועיל תשובה, אך השי"ת כביכול מוחל על כבודו וחותר תחת כבודו לקבל בתשובה, עד כאן דבריו הק'. והנה הפשוט גם כן אמת, כי הבעל תשובה בהתחלתו קודם שנרצה תשובתו והזדונות נעשו זכיות, הוא מסוכן מאד שלא יפגעו בו המקטריגים והמזיקים ובפרט אלו שנבראו מפשעיו, והקב"ה סוכך עליו באברו ומכסהו בחתירה שתחת כסא כבודו פרשם עליו עננו, היינו מסך המבדיל, כמו ששמעתי לפרש ובהאריך הענן על המשכן וגו' (במדבר ט יט), דקודם שנרצה, עדיין אינו נדבק בו ית"ש דעונותיכם מבדילים וגו' (ישעיה נט ב), אבל אחר שנרצה, שוב אין צריך מסך המבדיל ונדבק בו ית"ש ויכול להשיג באור עליון הן המשתלשל ממנו, והן תארי עצמותו כביכול מה שאינו מושג לשום בריה, דבמקום שבעלי תשובה עומדין וכו' (ברכות ל"ד ע"ב) והיינו שמדבר לבעל תשובה והיה בעבור כבודי, ר"ל כשאעביר על כבודי ולא אחוש לכבודי ואקבל אותך. ונקדים עוד מ"ש הרמב"ם דצור הוא שם משותף, דכל מקור יקרא צור, דהצור הוא מקור המחצב, והנחצב יקרא סלע או אבן. וידוע דכסא כבוד הוא עולם הבריאה מקור הבריאה, והיינו ושמתיך בנקרת הצור, באותה חתירה שהיא בכסא הכבוד מקור הבריאה, וידוע דענן נקרא כף, שנאמר (איוב לו לב) על כפים כסה אור. והיינו ושכותי כפי עליך עד עברי, דקודם שמעביר לגמרי על כבודו ומוחל מחילה גמורה, צריך להיות פרשם עליו עננו, ואחר עברי והסירותי את כפי היינו מסך המבדיל, כי נדבק בו ית"ש וראית את אחורי ופני לא יראו, ר"ל שתראה הן המשתלשל ממנו והן בתארי עצמותו מה שלא יראה לשום נברא, דבמקום שבעלי תשובה עומדין וכו', והבן.

או יאמר וראית את אחורי ופני לא יראו (שמות לג כג). ר"ל ההשתלשלות ולא העצמות, ועל דרך המבואר בפסחים (דף חי"ת ע"א) למה צדיקים דומים כנר בפני האבוקה, היינו דר' זביד אמר זה אורו לפניו וזה אורו לאחוריו, היינו הצדיקים שהם נבראים מחשבה תפיסה בהם, אבל הבורא ית"ש לית מחשבה תפיס ביה, והוא כינוי לחשך סתרו ואורו לאחוריו כאבוקה, על כן וראית את אחורי, ועל כן תורה אור (משלי ו כג), שעל ידי התורה מחשבה תפיס ביה. והיינו (תהלים י"ח י"ב) ישת חשך סתרו, כי דבר הטמון באור ימצא על ידי חיפוש, ודבר הנגלה בחשך ימצא על ידי מישוש, אבל הטמון בחשך אי אפשר למצא, והבן. סביבותיו, היינו אף לסביבותיו שהם העליונים, כסתו היינו שכביכול שוכן בתוכו הוא חשכת מים, אף שהם עבי שחקים, מכל מקום מחבק את המלך. וחשכת מים, נ"ל הלכות ודינין המדברים בדברים גשמיים, שהגשמיים חשך ולא אור, מכל מקום הדינים הנ"ל אור הם וכו' והבן, ויתבאר לך מ"ש כאן על פי התניא פרק ד' וה', ועיין שם ותבין.