יסוד היראה, שער ההסתפקות

ירא האל אשר יפתח ארובות / שמי רצון ויריק לך ברכה,
והסתפק לך באשר הכינך, / ואם רב אם מעט נמצא בידכה,
ותטעון רישך בא כמהלך, / ומחסורך כאיש מגן לתומכה.

מצא ספקך במה שיש בידך, / ולא תיגע להרבות מאוויים
וכי תשמח בחלקך כאשר הוא, / וכי תמעט הכי תנעם בחיים,
וקיבל האלהים מעשיך, / ואם המה במיעוטם נקיים.

אכול אל לחמך די מחייתך / ושובע נפשך, אך לא ביתרון,
ומה תועיל במותר כי תקיאו / בעצבון ותחר חיך וגרון,
ומלא שקך תוכל לקושרו, / ולא תתן תבואתך לחסרון.

ידע, כי מאכל יוליד גווייה / כמו גשם אשר תוליד אדמה,
ירווה גם ידשן העצומים / ויפריחם ויגביהם בקומה,
הלא ברבות גשמים זרעך בם / יהי נרקב ולא תועיל מאומה.

אכול די חקך לחם ומים, / ולא תאכל ערי תוסיף לשובעה,
ותמצא במעט לגוף הנאה / ותועלת, ובמותר זעווה,
מלח תבשילך יזעם בטעמו, / ואם רב מלחך מה טוב לגומעה.

ארוחת עשבות הרים וירק / ארח ותהי לעת אוכלך נכונה,
ומה תמצא בשה ביראה הנאה / תבקשנה לרעבונך ואינה,
מטר גשם בעתו בו ברכה, / ומה יועיל בלא עתו עננה.

אכול מאכל אשר תמצא בהתמד, / ואל תתאויו לשולחן המלכים,
ומה תיגע לבקש את אשר לא / תהי מוצא לעיתים הרציכים,
ואיך תפסיד הנאתך המצויה / לבקש רב ותתהלך חשיכים.

אכול ושבע בבית ריע ועמית, / ודי לך באשר הכין לצידו,
ודע מה טוב בשלווה פת חריבה / בבית נדיב וטוב עין לבדו,
ועם כילי ורע עין התועיל / בזבחי ריב ואם ישמן לשדו.

אכול מאכל אשר תשיג ולאכל / ושים את חקך אכול והותר,
והשמר ונפשך אל תשקץ / בנאסר לך, ותימצא די בהיתר,
התגעל נפשך בצחי צחנת / אכילתך ואם נעמה ביותר.

מזוג את סבאך ומהול במים, / ואם רב אתך עסיס ויין,
ולא תאמר הלא נעים לשותיו / בטוב טעם ומראה צח לעין,
ואולי מחרת כמה תבקש / לרוות צמאך בו ואיין.

הטוב תמשול עלי לחמך ויינך / כדי אכלך והם לא ימשלו בך,
ודע כי יינך הרבה יגלה / בעל כרחך, ויחסוף סוד לבבך,
ויפרע מומך נמצא לשמצה / בקמיך ואם טמון בחובך,

חסום פיך, ולא תאכל ותשתה / מאומה עד תברך אל יצרך,
אשר הכין לך טרם בראך, / וערך כל לצרכי, מחסורך
ואחר שובעך יאות לך עוד / לברך שמו ברוך ומבורך.

קבע בית תחנותך בית אבנים, / ועליו תהיה ידך פתוחה,
וכי תשב בעת קיץ וחורף / בצל קורתך השקט ובטחה,
הלא ציפור דרור תשכון בקינה, / ואם רב הסתיו תמצא מנוחה.

עטה ולבוש חליפות מחלצות / לכבוד אשר תשיג ותמצא,
ולא תלך לך ערום ועריה, / ולא תעט בארגמן ושבצה,
והכן חוקיך הכל כראוי, / והיה לך לכבוד ולא לשמצה.

עשה את כל פעליך במשפט, / והסדר את יציאתך כחוקה,
היות תמיד בגדיך לבנים, / ופת שלחנך נמצאת בספקה,
ולא תתייף במכלול פז ורקמה, / ולא תרגיל אכול שמן ומתקה.