חיי אדם, שבת ומועדים ק״ג

דין יו"ט שני של גליות ודין רפואה ביו"ט (סי' תצ"ו):
בני א"י אין עושין פסח ושבועות וסוכות אלא יום א' יו"ט חוץ ר"ה דבכל ארץ ישראל היו יודעין בזמן המקדש אימתי קבעו ב"ד ראש חודש שתיכף כשקדשו החודש היו משלחין שלוחים בכל מקום להודיע אימתי נקבע ובאותן מקומו' היו עושין תמיד רק יום אחד יו"ט. ולכן גם אחר החורבן כיון דאנו בקיאין בקביעא דירחא כמו שתיקן ר' הלל הנשיא בנו של רבי יודא הנשיא (עיין בתרי"ג מצות לרמב"ם ורמב"ן מצוה קנ"ג) ולכן אין עושין רק יום אחד אבל בכל הגולה הם מקומות שלא הגיעו לשם שלוחי בית דין. ולכן אפי' כשהמקדש קיים היו צריכין לעשות תמיד שני ימים מחמת ספק שלא ידעו אימתי הי' ר"ח. ולכן אע"פ שאנו בקיאין בקביעא דירחא התקינו חז"ל שלעולם צריכין אנו לעשות שני ימים וכל שאסור בראשון אסור בשני ומקללים למי שמזלזל בו ואין חילוק בין ראשון לשני אלא לענין מת כמבואר בחיבורי חכמת אדם בהלכות אבילות (תצ"ו):

כל דיני הרפואה ביום טוב דינו כמו בשבת כמו שמבואר הכל בכלל ס"ט ודוקא ביו"ט ראשון אבל ביו"ט שני אם יש לו חולי הכולל כל הגוף או אפילו חושש באחד מאיבריו שעי"ז מרגיש הצער בכל הגוף מות' לישראל בעצמו לעשות מלאכה דרבנן חוץ מיו"ט שני של ר"ה שדינ' כיו"ט א' דקדושה אחת היא ודוקא שבות דרבנן מותר ע"י ישראל ביום טוב שני אבל מלאכה דאורייתא אסור ע"י ישראל אפי' ביו"ט שני

בני א"י שבאו לח"ל אסורים לעשות מלאכה ביו"ט שני אם הגיעו למקום שיש שם ישוב של ישראל ואם הוא תוך התחום הוי כאלו הוא בתוך העיר ואפילו דעתו לחזור דאע"ג דבשאר דברים כל שדעתו לחזור שרי לעשות בצנעה מלאכה שאני דלעולם אי אפשר לעשות בצנעה (תוס') ועוד כיון שזה הוא מנהג גדול שפשט בכל הגולה כולה אין לפרוץ בו גדר. ולכן אפילו מה שאפשר לעשות בצנעה אסור (בעל המאור) וכל זמן שלא הגיע לישוב אפילו אין דעתו לחזור מותר לפי שעדיין לא הוקבע להיות כמותן. אבל אם הגיע לישוב אפילו לישוב נכרי כיון שאין דעתו לחזור נעשה כמותן ואסור בין במדבר בין בישוב. וכל חוץ לתחום אין נותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם דכל חוץ לתחום הוי בלא הגיע לישוב (כצ"ל במגן אברהם) ולכן אם דעתו לחזור מותר לעשות ואם אין דעתו לחזור עדיין לא הוקבע להיות כמותן (שם):

בני א"י שבאו לח"ל ועשו מלאכה אין מקללים אותו אבל ראוי למונעו ולהחמיר עליו ובבקר קודם שיכנס לבהכ"נ יניח תפילין ויקרא בהם ק"ש דהקורא ק"ש בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר ואחר כך יכנס בבה"כנ ויתפלל עמהם תפלת י"ח בלחש ומשום שיש בי"ח יותר אריכית מתפלת יו"ט כדי שלא יהיה היכר יתחיל להתפלל קוד' שיתחילו וילבש בגדי יו"ט וכשחל יו"ט שני בע"ש מותר לבשל לשבת בלא עירוב ובליל שני של פסח לא יברך הברכות שמברכין על הסדר לא קידוש ולא אשר גאלנו ולא על הלל ולא על מצה ומרור ויאמר הגדה כקורא בתורה ועל כוס א' יברך בפה"ג ויכוין לפטור גם כוס ב' וכן יכוין בכוס של ברכת המזון ואם הוא בחדר בפני עצמו לא יסדר הסדר כלל. וכל זה שדעתו לחזור. וכל שאין דעתו לחזור אעפ"י שאשתו נשארת שם הוי כאין דעתו לחזור. והעוקר דירתו עם אשתו מא"י לח"ל אעפ"י שדעתו לחזור דינו כאין דעתו לחזור (שם במגן אברהם):