דרישה, אורח חיים ר״ח:ב׳

הנוסח הברכה כתב רבינו ועל ציון משכן כבודך ומזבחך והיכלך ובנה ירושלים כו' דע שכל זה ליתא באשר"י ע"ש כי ז"ל בס"פ כיצד מברכין רחם ה' אלהינו כו' עד על ציון משכן כבודך והעלינו בה ושמחנו בתוכה כי אתה טוב ומטיב לכל ברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה ומ"ש רבינו ובנה ירושלים עיר הקודש ליתא כ"א בנוסח הרי"ף איתא ומש"ה א"ש בקצת ספרי הטור והוא ג"כ בנוסח ב"י אמ"ש וי"א ונאכל מפריה כו' עד וא"א ז"ל היה אומרו ונדחק בב"י בטעמו וכמו שכתב אחר כך וגם לא היה אומר כמ"ש בפרישה נראה דאתי שפיר טפי גירסת הספרים שלפנינו שגורסין וא"א הרא"ש ז"ל לא היה אמרו דהרי באשר"י ליתא וכמ"ש וגם במה שכתב ב"י שהיה אומרו מפני שסיים ונברכך עליה בקדושה ובטהרה גם זה ליתא שם באשר"י גם קשה לגירסת היה אומרו דלא הל"ל אלא וכן היה אומר א"א הרא"ש ז"ל אלא שצריך ליתן טעם כאן למה לא היה אומר ונודה לך על הארץ ועל הפירות כדי להיות סמוך לחתימה מעין החתימה. בס"ס כתב ב"י בשם ר' יונה שדקדק בשם רבני צרפת דברכת שלש אינה פוטרת מעין שלש מיהו דוקא בשאר דברים אבל ביין פוטרת מעין שלש כו' צ"ע למה כתב דוקא יין הלא ג"כ בתמרים הדין כן וכדמסיק. ועוד דמלשון רבינו יונה משמע דאפילו לכתחלה א"צ לברך איין וסומך אברכת המזון שיפטור היין ממעין ג' אפי' לכתחלה והביא ראיה מתמרים ושם בתמרים לא אמרו אלא בדיעבד שהרי אמר דאי אכל תמרי וסבר נהמא כו'. ולכאורה נראה ליישב כל זה כשנאמר דהא דאיתא בגמרא בתמרים דיצא בדיעבד היינו דוקא כשאחז בידו התמרים ובירך אתמרים עצמן שלש ברכות בכה"ג אין צריך לחזור ולברך כיון שבירך על התמרים עצמן משא"כ בשאכל תמרים אחר הסעודה ובירך ברכת המזון על הסעודה די"ל אף שכבר בירך ברכת המזון מ"מ צריך לחזור ולברך על התמרים דאין זה מיקרי בדיעבד וע"ז כתב ר' יונה בשם רבני צרפת שהם בעצמן כתבו שגם על היין אם בירך עליו בעינו ברכת המזון דפטור מעין ג' ויליף זה במכ"ש מהתמרים והוסיף עוד ר' יונה וכתב שדקדקו משם רבני צרפת כו' ר"ל אע"פ שרבני צרפת עצמן לא כתבו דין זה מ"מ למדו האחרונים מדבריהן שאפילו ברכת המזון שבירך על מזונו פוטר בו אפילו לכתחלה היין ששתה אחר הסעודה ויליף זה מדברי רבני צרפת שכתבו שיין נילף במכ"ש מתמרים וממילא אסקו אינהו להיין דרגא וס"ל מדינא בתמרים אם בירך בדיעבד על התמרים עצמן יוצא נמי ביין אפילו כשמברך על המזון. והא ראייה שהגמרא בעי למימר דאפילו לכתחלה יברך על היין ברכת המזון. ולפ"ז לק"מ מ"ש ב"י בסמוך ז"ל ויש להקשות על סברא זו מדאיתא בירושלמי כו' עד הרי דתמרי לא מיפטרי בברכת המזון. וכתב ב"י ושמא יש לומר דהיינו לכתחלה כו' ולפי מ"ש איו זה שמא אלא ודאי דהא מדוייק זה ממ"ש בשם רבינו יונה שהתחיל בדין ליין ולא תמרים. ועוד בר מן דין דאפילו בדיעבד אפשר דאינו פוטר בברכת המזון להתמרים כ"א כשבירך ב"ה על התמרים עצמן. ומ"ש רבינו יונה בשם רבני צרפת דאפילו לא בירך הזן יצא צ"ל דה"ט דאף דתיקנו על היין והתמרים מעין שלש מ"מ ביין שאינו מברך אלא תחלה וסוף ברכת מעין שלש והרי גם בברכת הזן בירך תחלה וסוף אף דאין בו מעין ג' בדיעבד יצא כיון דעיקרו משום הזן. ולסברת ב"י קשה מ"ש ויש להקשות על סברא זו למה כתב שהוא סברא וכאילו ר' יונה ורבני צרפת חדשוהו וז"א דהא גמרא ערוכה היא דברכת המזון פוטר התמרים ולפי מ"ש דיש לחלק בין בירך אתמרים עצמן לבירך על המזון ניחא וק"ל: