דברי סופרים י״ט

כמו שכל הגדול מחבירו יצרו גדול כמה שכתוב [סוכה נ"ב סע"א] [וההוא סבא שהוא אלי' כדברי יש מפרשים בתוספות [חולין ו' א'] שקבלתי שהוא עיקר, נתגלה לו על ידי צערו לגלות לו זה ולנחמו] כך כל מי שיצרו גדול מחבירו זה סימן שהוא הגדול ממנו מצד הניצוצות קדושות שבו גם כן, כי זה לעומת זה עשה האלקים בכל אחד והבחירה בידו וסודו מבואר בספר הגלגולים פ"א, וכל אותן ז' שאין להם חלק לעולם הבא שנמנו בפרק חלק מכלל הדורות כולם שנראה שהיו היותר גרועים מכולם, היו מוכנים גם כן להיות היותר גדולים, וכמה שכתוב בסנהדרין [ק"ב א'] ושם אחר כך [סע"א ורע"ב] בירבעם, ושם [ק"ג רע"ב] עליו ועל אחאב ומנשה, ושם [קל וחומר ב'] בדואג ואחיתופל ע״‎פ איתא סופר, וגיחזי נמי שבחר בו אלישע לשמשו ושלחו להחיות המת מסתמא לא בחנם היה והכיר בו שהוא מוכן לכך ויותר מכל תלמידיו נביאי הדור, והשביעי בהם שהוא נגד מדת כנסת ישראלדעמך כולם צדיקים ולא ידח מהם נדח מצד מדה זו, אי אפשר למנות מישראל כלל ע"כ נמנה בלעם מהאומות, והוא נתייחד מכולם שהוא היותר גרוע שבהם שהוא פרץ גדר של עריות לאומה שלימה בפרהסיא (במדב"ר פ"כ) מה שכל האומות גדרו עצמם מימות המבול כמו שאמרו ז"ל (בראשית רבה פ"ע), והיה גדול שבהם כמה שכתוב בזבחים [קט"ז א'] נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע, וכל אחד במדרש (בראשית רבה פס"ה) לא עמדו פילסופין באיסור והיתר כבלעם ואבנימוס וכו’, וכשהחזיר הקב״‎ה התורה על כל אומה ולשון שיקבלוה ע"כ היה הכונה על ידי בלעם שהיה לעומת משה רבינו ע"הבקדושה, וכמשאז"ל (במדב"ר פי"ד ספרי סוף ברכה) על פסוק ולא קם וכו’ אבל באיסור והיתר קם ומנו בלעם, וכמו דדור המדבר חביב מכל הדורות כמשאז"ל (ויקרא רבה פי"ג לגי' הילקוט) ומשה רבינו ע"ההגדול שבאותו הדור הוא הגדול מכל הדורות, כך איסור והיתר שבאותו הדור נגד כל הדורות דאומות ובלעם ביניהם אלא שהם ירדו לשאול תחתית ונעשו גרועים מכל הדורות, ובמתן תורה ירדו שנאה וחורבה לאיסור והיתר כמה שכתוב [שבת פ"ט רע"ב] מסתמא לא בחנם באותו הדור כי הם היו היותר גרועים, וזכו ישראל במתן תורה להיות גוי אחד בארץ ועם לבדד ישכון להפריד חלק הטוב מחלק הרע, ונשארו הם כולם קודש בתכלית הרע וקוצים כסוחים, וכידוע בסוד זכה נוטל חלקו וחלק חבירו וכו’ (חגיגה י"ג:) ומצינו גם גוי נקרא חבירו בשבת [ק"נ א'] וכמה שכתוב תוספות [סוכה ל"ט א',] דגם בהם כל זמן שיש להם קיום בעולם הזה יש בהם איזה ני"ק המחי' שצריכים ישראל לקלוט כל אחד השייך לו, והוא מוסר לו חלק הרע שבו השייך לו שמצד הזה הם קרויים חברים במאמר זכה וכו’ הנזכר, ויש גם בישראל כן בעולם הזה שיש צדיק ורשע, אבל סוף הכל דכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא ואפילו אותן ז' דרשו דורשי רשומות [סנהדרין ק"ד סע"ב] כולן וכו’, ולאו דוקא כולן דלא חשיב שם בקרא דמייתי אלא אותן ו' דמישראל, אבל בלעם הרשע דמאיסור והיתר נשאר לעולם במשפטו, ועוד יותר כי גם הרע שבאותן ו' שנמנו חברים עמו באותו משנה יטול הוא חלקם בגיהנם דאתן אדם תחתיך ולאומים תחת נפשך, היינו כל אחד השייך לו כנ"ל: