גבורת אנשים ל״ז

עוד כתב מוהר"ר יוסף ז"ל שם וז"ל גבי מ"ש הריב"ש בשם הרשב"א שכתב מבקשים מן הבעל לגרש ואין כופין אותו תשובה זו אינו נמצא אצלנו אלא ב' תשובות אחת דכופין סתם לכ"ע ואחת כופין אלא שכתב אח"כ דיש לחוש לדברי הירושלמי וכדאי הוא הגאון רבינו נתן בעל הערוך (ערך שמים) וסמ"ג (עשין מח) לסמוך עליהם במה שפירשו הירושלמי באופן שלא יחלוק אגמרא דידן עכ"ל מוהר"ר יוסף ז"ל.

ואני אומר שאין דבריו נכונים שאפילו לו יהי כדבריו שתשובה זו דהרשב"א אינה נמצאת אצלנו מ"מ ודאי הריב"ש נאמן אצלנו בזה ובפרט שהיה קרוב לזמן הרשב"א. ועוד שאותה תשובה ממש ככתבה ולשונה שהביאה הריב"ש העתיקה הב"י בסי' קנ"ד ממש כמו שהיא מועתקת בריב"ש וכן העתיקה מוהר"ר משה אלשקר בתשו' סי' פ"ח וכתב שהובאה תשובה זו בספר א"ח להלכה וידוע שהיה להב"י תשו' רשב"א כתיבת יד כמו שהוא מביא בהקדמת ספרו ב"י. ועוד דהרי אדרבא תשובה זו נמצאת אצלנו בסימן תרכ"ח והבאתיה לעיל סי' י"א ואדרבה תמהתי לעיל סימן כ"ו אמה שנראה מדבריו שאין כופין אפי' בבאה מחמת טענה. ואפשר הוה משמע ליה למוהר"ר יוסף ז"ל מדכתב הרשב"א כופין אותו מיד כו' דהיינו כופין. אבל זה טעות דהרי כתב כופין אותו מיד או להוציא או ליתן כתובה לפי שאין כופין אלא לאותן שבפ' המדיר כו' וגם אח"כ כתב כופין או להוציא או ליתן כתובה כו' א"כ מבואר להדיא דאם נותן כתובה אין כופין והיינו ממש כמ"ש הריב"ש על שמו. וזהו פשוט ג"כ דאפילו היכא דאין כופין בשוטים על הגט מ"מ כופין על הכתובה דהא קתני יוציא ויתן כתובה דדוקא להוציא אין כופין דלא ליהוי גט מעושה אבל לענין ממונא כופין וזה מבואר בתשו' מהר"מ דפוס פראג סימן תקע"ד ובמרדכי ובהגהת אשר"י ר"פ המדיר ובר"ן ס"פ המדיר ובתשו' רמב"ן סי' קל"ח שהבאתי לקמן סי' ל"ח ובתשו' רשב"א סי' תרכ"א וסי' אלף קצ"ב שהבאתי לעיל סי' כ"ח וכ"כ הרב המגיד פי"ד מה' אישות והבאתיו לעיל סי' ל"ב דכל היכא דקתני יוציא אין כופין על הגט וכופין על הכתובה וכן הוא בשאר פוסקים בכמה דוכתי א"כ הרי מבואר גם בתשובת רשב"א של דפוס שלפנינו להדיא כמ"ש הריב"ש על שמו. ואותה תשובה שכתובה בסי' אלף רנ"ה סתם כופין כבר הוכחתי למעלה סי' כ"ה דהיינו בבאה מחמת טענה. וגם קרוב הדבר שאינה מתשובות הרשב"א שהרי היא נמצאת ג"כ ממש אות באות בתשו' רמב"ן בסי' קמ"א א"כ בע"כ צ"ל דחד מינייהו היא או דהרמב"ן או דהרשב"א וכבר הוכחתי למעלה בהוכחה גמורה גם מדברי הרמב"ן דאין כופין.

גם מ"ש מוהר"ר יוסף ז"ל אלא שכתב אח"כ שיש לחוש להירושלמי וכדאי הוא הגאון כו' אומר אני שטעה בזה ולחנם דחק עצמו בזה דלא כתב הרשב"א שם שיש לחוש להירושלמי אלא לענין מה דמפרש הירושלמי מתני' דסוף נדרים דהשמים ביני לבינך בטענת אינו יכול וא"כ אף בטענת איני יכול אינה נאמנת אבל מענין כופין לא הוזכר בירושלמי דבר וא"כ אפילו יהא כהירושלמי מ"מ יכול להיות היכא דמודה שאינו יכול דכופין אם לא מטעם שכתבתי.