גבורת אנשים ז׳

וגם תמהני על מ"ש הדרכי משה בשם הב"י בשם הרשב"ץ שהרי לא כתב ב"י בשם הרשב"ץ רק כשטוענת כן שלא בפניו אף על פי שנתפרסמו הדברים אינה נאמנת בכך אבל לא כתב כלל שאינה נאמנת אפילו תטעון אח"כ כן בפניו. ואדרבא יש לדקדק לכאורה מדבריו שאם תטעון אח"כ כן בפניו נאמנת מדמסיים צריכים אנו קודם שנאמין אותה שנשמע שתאמר כן בפניו בפני בעלה וכו' משמע שטענה כן מתחלה שלא בפני בעלה ואין אנו מאמינים אותה בכך עד שנשמע שתטעון כן בפני בעלה.

גם לעיל סימן קנ"ב (אות ב') כתב הדרכי משה בשם הריב"ש סימן קכ"ז דאינה נאמנת אלא א"כ אמרה כן בפעם הראשון מיד בפני בעלה כו'. וכבר כתבתי לעיל סי' ה' דאין מדברי הריב"ש ראיה וגם אין סברא כלל שתאמר כן מיד בפני ב"ד ובפני בעלה דמסתמא כל אשה קודם שבאה לב"ד בענין כזה היא מתיעצת עם קרוביה ומפרסמת הדבר לאחרים שלא בפני בעלה כדת מה לעשות.

וגם אפילו בגרשתני פשיטא דלכ"ע אם חוזרת ואומרת אח"כ בפניו גרשתני נאמנת ואפילו להרא"ש דהיכא דנשאת מתחלה או להטור היכא דנתקדשה תו לא מהימנא לומר גרשתני מ"מ אם לא נתקדשה ואמרה שלא בפניו גרשני פשיטא דאם אומרת אח"כ בפניו נאמנת לכ"ע ולא אמרינן לאחזוקי דבריה הראשונים קאמרה. וכ"כ בתשו' ן' לב ובתשובת ר' אהרן ן' ששון סי' רי"ט דהיכא דלא נתקדשה ואמרה מעיקרא שלא בפני בעלה גרשני נאמנת אם חוזרת ואומרת כן בפני בעלה גרשתני אף להרא"ש וטור ולא אמרינן דלאחזוקי שקרה קאמרה הכי ע"ש.

ומכל שכן לפי מ"ש לקמן סי' ס"ד דנראה עיקר כתשובת רמב"ן סי' ק"מ ותשובת רשב"א סי' אלף רנ"ג דאפילו נשאת נאמנת אח"כ כשאומרת כן בפני בעלה ואף שכתבתי שם שיש לחוש לדברי הרא"ש וטור להחמיר היינו לענין שלא תצא בלא גט היינו להחמיר שצריכה גט גם מהראשון שלא יהיו בניה ספק ממזרים וזה לא שייך כאן. וכל שכן לפי מה שכתבתי דגם הרא"ש והטור מודים בלא נתקדשה.

וא"כ מוכח אדרבה מהרא"ש וטור להפך ומה התם שאי אפשר שתודה אם לא שתאמר שמתחלה היתה משקרת במזיד ואפ"ה נאמנת אם לא נתקדשה וכל שכן הכא שתוכל לומר מתחלה הייתי סוברת שאין לו גבורת אנשים ועכשיו אחרי החקירה ודרישה והענינים שמגיד לי בעלי אני אומרת שאפשר שיש לו גבורת אנשים וטועה הייתי מתחלה במה שאמרתי שאין לו גבורת אנשים וכמ"ש לעיל א"כ אם תאמר כך לא תאמר שמתחלה היתה משקרת במזיד א"כ פשיטא דכשטוענת שוב אח"כ כן בפניו ומחזיקה בדבריה שאין לו גבורת אנשים דנאמנת.